לץ

לֵץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לץ
הגייה*	lets
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־י־ץ
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ לֵצִים; לֵץ־, לֵצֵי־

1. לשון המקרא ליצן, בדחן; קל דעת; זֵד, רשע.

   • ”כִּי-אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן.“ (ישעיהו כט, פסוק כ)
   • ”אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.“ (תהלים א, פסוק א)
   • ”נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים; וּמַהֲלֻמוֹת, לְגֵו כְּסִילִים.“ (משלי יט, פסוק כט)
   • ” אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.“ (משלי ט, פסוק ח)

גזרון

• אכדית עֶלצוּ elēṣu בהוראת elēṣu, להתנפח,להתגנדר,'להתגדל' . השוו גזרון עלץ.
• ערבית: لظ (לט')
• ערבית - גלילית, לץ בהוראת גנב.

פרשנים מפרשים

• רש"י על משלי יט כט: "נכונו ללצים" - הקב"ה זימן לו שפטים של צרעת לזה הלץ המספר בלשון הרע.

צירופים

• מושב לצים

מילים נרדפות

• ליצן
• קל דעת

תרגום

• אנגלית: clown‏, joker‏‏‏‏
• צרפתית: bouffon‏, blagueur‏, farceur

לָץ (גם: לֵץ)

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לץ
שורש וגזרה	ל־י־ץ, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חמד לצון, לעג.

   • ”אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ; ולעניים (וְלַעֲנָוִים), יִתֶּן חֵן“ (משלי ג, פסוק לד)
   • "רגלי חסידיו ישמור אם ללצים הוא יליץ" (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת שבועות, פרק א', דף ז')

גיזרון

• מן ל-י-ץ.

נגזרות

• ליצן
• ליצה

מילים נרדפות

• לגלג
• התל
• שם לצחוק
• התבדח

תרגום

• יידיש: דזשאָקעד‏‏‏‏
• אנגלית: jest‏‏‏‏