לץ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לֵץ[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לץ |
הגייה* | lets |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־י־ץ |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ לֵצִים; לֵץ־, לֵצֵי־ |
- לשון המקרא ליצן, בדחן; קל דעת; זֵד, רשע.
- ”כִּי-אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן.“ (ישעיהו כט, פסוק כ)
- ”אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.“ (תהלים א, פסוק א)
- ”נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים; וּמַהֲלֻמוֹת, לְגֵו כְּסִילִים“ (משלי יט, פסוק כט)
- ” אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.“ (משלי ט, פסוק ח)
גזרון[עריכה]
- אכדית עֶלצוּ elēṣu בהוראת elēṣu, להתנפח,להתגנדר,'להתגדל' . השוו גזרון עלץ.
- ערבית: لظ (לט')[1]
- ערבית - גלילית, לץ בהוראת גנב.[2]
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על משלי יט כט: "נכונו ללצים" - הקב"ה זימן לו שפטים של צרעת לזה הלץ המספר בלשון הרע.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ אילון גלעד, .מה היה הלֵיצָן הראשון ומדוע הוא הפחיד את חז"ל?, באתר הארץ, 4/03/2020
- ↑ חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א (תשרי תשל"ט)
לָץ (גם: לֵץ)[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | לץ |
שורש וגזרה | ל־י־ץ, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- חמד לצון, לעג.
- ”אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ; ולעניים (וְלַעֲנָוִים), יִתֶּן חֵן“ (משלי ג, פסוק לד)
- "רגלי חסידיו ישמור אם ללצים הוא יליץ" (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת שבועות, פרק א', דף ז')
גיזרון[עריכה]
- מן ל-י-ץ.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
השורש ליץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|