לץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לֵץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לץ
הגייה* lets
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־י־ץ
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ לֵצִים; לֵץ־, לֵצֵי־
  1. לשון המקרא ליצן, בדחן; קל דעת; זֵד, רשע.
    • ”כִּי-אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל-שֹׁקְדֵי אָוֶן.“ (ישעיהו כט, פסוק כ)
    • ”אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב.“ (תהלים א, פסוק א)
    • ”נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים; וּמַהֲלֻמוֹת, לְגֵו כְּסִילִים“ (משלי יט, פסוק כט)
    • ” אַל-תּוֹכַח לֵץ, פֶּן-יִשְׂנָאֶךָּ; הוֹכַח לְחָכָם, וְיֶאֱהָבֶךָּ.“ (משלי ט, פסוק ח)

גזרון[עריכה]

  • אכדית עֶלצוּ elēṣu בהוראת elēṣu, להתנפח,להתגנדר,'להתגדל' . השוו גזרון עלץ.
  • ערבית: لظ (לט')[1]
  • ערבית - גלילית, לץ בהוראת גנב.[2]

פרשנים מפרשים[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. אילון גלעד, .מה היה הלֵיצָן הראשון ומדוע הוא הפחיד את חז"ל?, באתר הארץ, 4/03/2020
  2. חסיב שחאדה, בעיותיה של המילונאות העברית לערבית המדוברת. לשונינו. א‎ (תשרי תשל"ט)

לָץ (גם: לֵץ)[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לץ
שורש וגזרה ל־י־ץגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. חמד לצון, לעג.

גיזרון[עריכה]

  • מן ל-י-ץ.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש ליץ

השורש ל־י־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ל־י־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָץ לָץ יָלִיץ לִיץ לָלִיץ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵלִיץ מֵלִיץ יָלִיץ הָלֵץ לְהָלִיץ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלוֹצֵץ מִתְלוֹצֵץ יִתְלוֹצֵץ הִתְלוֹצֵץ לְהִתְלוֹצֵץ

הערה[עריכה]

  • בבניין קל בזמני העבר והבינוני ניתן להטות לפי משקל "פָּעַל":לָץ, או לפי משקל "פָּעֵל": לֵץ.