מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דיבר דברים ברמה גבוהה ובחכמה, דברים בעלי כוח והשפעה.
- תרגם, הסביר תיווך בשיחה בין שני דוברים.
- ”וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף; כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.“ (בראשית מב, פסוק כג)
- עשה לצחוק
- ”זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד-מְאֹד; מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי.“ (תהלים קיט, פסוק נא)
- ”אִם-לַלֵּצִים הוּא-יָלִיץ; וְלַעֲנָוִים יִתֶּן-חֵן.“ (משלי ג, פסוק לד)
- לימד צדי זכות או חובה על נידון
- ”אִם-יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ – מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי-אָלֶף; לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ.“ (איוב לג, פסוק כג)
- ”מְלִיצַי-רֵעָי; אֶל אֱלוֹהַ דָּלְפָה עֵינִי.“ (איוב טז, פסוק כ)
- ”אֱוִלִים יָלִיץ אָשָׁם; וּבֵין יְשָׁרִים רָצוֹן.“ (משלי יד, פסוק ט)
השורש ליץ |
השורש ל־י־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ל־י־ץ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
לָץ |
לָץ |
יָלִיץ |
לִיץ |
לָלִיץ |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הֵלִיץ |
מֵלִיץ |
יָלִיץ |
הָלֵץ |
לְהָלִיץ |
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְלוֹצֵץ |
מִתְלוֹצֵץ |
יִתְלוֹצֵץ |
הִתְלוֹצֵץ |
לְהִתְלוֹצֵץ |
- בבניין קל בזמני העבר והבינוני ניתן להטות לפי משקל "פָּעַל":לָץ, או לפי משקל "פָּעֵל": לֵץ.
|
|