מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- דִּבֶּר דִּבְרֵי שַׁעֲשׁוּעַ וּצְחוֹק, חָמַד לָצוֹן.
- ”וְעַתָּה, אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם...“ (ישעיהו כח, פסוק כב)
- "צַדִּיק לִי פוֹצֵץ/ שׁוּבִי וָאֶתְלוֹצֵץ..." יניי, "סלה וגם הוגה"
- "..."יודע אני שדרך המון העם להתלוצץ ולזלזל..." מנדל לפין, "רפואות העם"
- "...רק לְעַקֵּשׁ ולעקל, לנתוש ולנתוץ, להשפיל ולבזות, לִלְעֹג וּלְהִתְלוֹצֵץ..." אליעזר ליפמן זילברמן, "המגיד"
- פועל משורש זה מופיע בבניין התפעל פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. בעברית ימי הביניים חדשו הפייטנים מן תיבת לץ את המילה "ללוצץ". [1].
| השורש ליץ
|
|
השורש ל־י־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ל־י־ץ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
לָץ
|
לָץ
|
יָלִיץ
|
לִיץ
|
לָלִיץ
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵלִיץ
|
מֵלִיץ
|
יָלִיץ
|
הָלֵץ
|
לְהָלִיץ
|
| הֻפְעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְלוֹצֵץ
|
מִתְלוֹצֵץ
|
יִתְלוֹצֵץ
|
הִתְלוֹצֵץ
|
לְהִתְלוֹצֵץ
|
- בבניין קל בזמני העבר והבינוני ניתן להטות לפי משקל "פָּעַל":לָץ, או לפי משקל "פָּעֵל": לֵץ.
| |
|
- ↑ עמנואל אלון, ליאורה גרילק וגילה שילה, "הטקסט הכתוב בעברית בת-ימינו : מאפיינים מבניים, תחביריים ולקסיקליים" , רעננה . מכון מופ"ת, תשס"ז - 2006 . עמוד: 184
