שיגץ

שֵׁיגֶץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שייגץ
הגייה*	sheygets
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ שְׁקוֹצִים גם שֵׁיגֵצִים [1]

1. עממי בחור צעיר שאינו יהודי.

   • "הבחור השייגץ יצא אחריי. הוא צעק לכל עבר: 'יודה, יודה, יודה, יודה, יודה !'" (ספורי גולדה, גולדה זנדמן).

2. עממי בהשאלה: בחור צעיר שהתנהגותו פרועה, חסרת מעצורים, שאינה הולמת.

   • "מאה אחוז, יכול להיות שאני מסבך, רק אני יודע מה יקרה במליאה. ואז אני אהיה השייגץ." (רוני בר־און, מתוך פרוטוקול ועדת הכנסת).

3. עממי, בהרחבה מ־2 כנוי חיבה לילד או לנער.

גיזרון

• מיידיש: "שייגעץ" (הגייה: שֵׁיגֶץ), צורת היחיד של יחיד של "שקצים" (הגייה: שְׁקוֹצִים), צורה יידישאית של המלה העברית שְׁקָצִים.

מילים נרדפות

• פרא אדם, פרחח (2)

תרגום

• אנגלית:
  1. non-Jewish boy‏, scheygetz‏‏‏‏
  2. impudent boy‏, obnoxious lad‏‏‏‏
  3. laddie‏‏‏‏

ראו גם

• גוי
• שיקסה
• פושטק

הערות שוליים

1. ↑  צורת הריבוי "שְׁקוֹצִים" היא לפי צורת הריבוי של המקור היידישאי; צורת הריבוי "שֵׁיגֵצִים" היא לפי הרגיל בעברית. שתי הצורות משמשות בקרב דוברי עברית.