אוצר בלום
אוֹצָר בָּלוּם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוצר בלום |
| הגייה* | otsar balum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | ר׳ אוֹצָרוֹת בְּלוּמִים |
- אדם בעל ידיעות רבות.
- אוצר גדול מאוד המכיל סוגים רבים של חפצים או יצירות.
- על האי נתגלה אוצר בלום של עתיקות.
- ”כתבי מנדלי הם אוצר בלום, מן "כל-בו" של כל השמן והסלת בלשון העברית.“ (מנדלי ושלושת הכרכים, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- ”ר' עֲקִיבָא - אוֹצָר בָּלוּם“ (בבלי, מסכת גיטין – דף סז, עמוד א)
מוזכר גם בפירוש במסכת בבא בתרא דף נח.
מילים נרדפות
[עריכה]- איש אשכולות (1)
- מטמון (2)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: hoard
מידע נוסף
[עריכה]- יש הגורסים כי הביטוי המקורי הוא "אוֹצָר בָּלוּס", והגרסה "אוֹצָר בָּלוּם" נובעת משגיאת העתקה, בה הוחלפה האות ם' בס' (שתי הגרסאות הובאו בתוספות על גיטין סז א). משמעות המילה "בָּלוּס" היא ככל הנראה "מְעֹרָב", כמו שמופיע בתלמוד הבבלי: ”אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה“ (בבלי, מסכת שבת – דף עו, עמוד ב). ועפ"ז יש שפירשו את הכתוב ”ר' עֲקִיבָא - אוֹצָר בָּלוּם“ (בבלי, מסכת גיטין – דף סז, עמוד א) כי ר' עקיבא הוא "אוצר מעורבב". פירוש זה הוא ברוח הכתוב באבות דרבי נתן: "לר עקיבא קרא לו אוצר בלום. למה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ. מצא חטים - מניח בה, מצא שעורים - מניח בה, כוסמין - מניח בה, פולין - מניח בה, עדשים - מניח בה. כיון שנכנס לביתו מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, כוסמין בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן" (אבות דרבי נתן יח).