שיחה:לסטים
"מלסטם" - במקור מ"משנה תורה"[עריכה]
מקור הביטוי "מלסטם את הבריות" אינו מהמשנה אלא מ"משנה תורה" של הרמב"ם.
במסכת אבות, פרק א', משנה י' נכתב: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת".
על כך הוסיף הרמב"ם, ב"משנה תורה", פרק ג', הלכה י': "וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת בְּרִיּוֹת".
--Boaz.am (שיחה) 04:08, 16 בספטמבר 2015 (IDT)
"מלסטס" או "מלסטם" - הבדלי נוסח ב"משנה תורה"[עריכה]
כמו כן, שימו לב שבנוסח של מכון ממרא של "משנה תורה" הפועל מופיע עם ס' בסוף ללא "השיבוש": "מְלַסְטֵס".
נוסח מכון ממרא מוגדר כ"לְפִי הַנֹּסַח שֶׁלְּרֹב כִּתְבֵי הַיָּד הַתֵּימָנִיִּים" ואילו הנוסח של ויקיטקסט שמובא למעלה מקנה חשיבות פחותה יותר לכתבי היד התימנים. על פניו לפחות במקרה זה הנוסח התימני נראה מדויק יותר, מאחר והרמב"ם ככל הנראה ידע יוונית ויש להניח שהיה מודע לשיבוש (על פי ספרי הרפואה שלו, למשל "ביאור שמות התרופות").
--Boaz.am (שיחה) 04:09, 16 בספטמבר 2015 (IDT)
- היי בועז, הכתוב בערך אכן אינו מדויק. עם זאת, שים לב שהמילה "ליסטים" והפועל "מלסטם" מוקדמים בהרבה משאתה טוען: הם מופיעים כבר בספרות התנאים (ר' למשל בתוספתא בבא מציעא, פרק ח, הלכה טז) ובספרות התלמודית (תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי כאחד), ובכל מקרה הרבה לפני תקופתו של הרמב"ם. כך גם הביטוי "מלסטם את הבריות" כולו. כאמור, הערך טעון תיקון בכל מקרה. גיא (שיחה) 09:49, 17 בספטמבר 2015 (IDT)
- הי גיא, תודה על התיקון. אני בהחלט לא סמכות בעניין ולכן לא שיניתי את הערך בפועל. עם זאת, שים לב שהתייחסתי רק לביטוי "מלסטם את הבריות" ולא למונח "ליסטים" עצמו. הביטוי למיטב ידיעתי "מזוהה" עם הרמב"ם בדבריו על מסכת אבות ולכן אני מניח שזה בלבל את מחברי הערך. בכל מקרה, אני מסכים שיש לתקן את הערך ולציין מקור ברור לטענה ש"חכמי המשנה, [אף] יצקו אותה לתבנית של פועל". --Boaz.am (שיחה) 10:03, 17 בספטמבר 2015 (IDT)
- כאמור, הביטוי מוקדם בהרבה. ראה לדוגמה כאן וכאן. גיא (שיחה) 21:45, 17 בספטמבר 2015 (IDT)
- וכן במסכת סנהדרין: ”אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה: שסוף מגמר נכסי אביו, ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עב, עמוד א) כחלון (שיחה) 01:54, 29 בספטמבר 2015 (IDT)
- ויש אף דוגמאות נוספות... :) גיא (שיחה) 11:22, 29 בספטמבר 2015 (IDT)
- וכן במסכת סנהדרין: ”אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה: שסוף מגמר נכסי אביו, ומבקש למודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף עב, עמוד א) כחלון (שיחה) 01:54, 29 בספטמבר 2015 (IDT)
- כאמור, הביטוי מוקדם בהרבה. ראה לדוגמה כאן וכאן. גיא (שיחה) 21:45, 17 בספטמבר 2015 (IDT)