רש"י על עבודה זרה טו ב: "לסטים השומט ממון מיד בעליו ונמלט והולך וכשרודפין אחריו נלחם ומציל עצמו ומאבד זה את ממונו".
רבי נתן בן יחיאל, בעל "הערוך", סבר כי אין מדובר בלסטים: "לא לסטים החשוד על רציחה אלא גזלן בעלמא שעומד במקום צנוע ושומט הבגדים מבני אדם ובורח". ניתן לראות כי המשמעות המקובלת תואמת את שני הפירושים.
