זהו שיבוש מהצורה המקורית "לִיסְטִיס"[1] (בגלל הדמיון הגרפי בין סמ"ך למ"ם סופית; ראו אוצר בלום), מיוונית: leistes) λῃστής) – גנב. המילה הובאה לעברית על־ידי חכמי המשנה, שאף יצקו אותה לתבנית של פועל: ללסטם ("מלסטם את הבריות").
בלשון חז"ל המילה משמשת בין לרבים ובין ליחיד. ”מעשה בלסטים אחד שיצא ליהרג במגיזת קפוטקיא“ (בבלי, מסכת יבמות – דף כה, עמוד ב) אמנם רש"י (בבא מציעא צג ע"ב) היה סבור שהמילה מציינת לשון רבים, וצורת היחיד היא "לִסְטֵם".
מידע נוסף ביחיד גם לסטאה כמו: ליסטאה בליסטיותיה ידע - הלסטים בקי באומנות הליסטיות (בבא מציעא פד, א וברש"י)
