ליל שמורים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לֵיל שִׁמּוּרִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ליל שימורים
הגייה* lel shimurim
חלק דיבר
מין זכר
שורש ל־ו־ל, שׁ־מ־ר א
דרך תצורה
נטיות ר׳ לֵילוׂת שִׁמּוּרִים
איור מהמאה ה-19
הגדה לליל שימורים, 1891
ליל שימורים (הושענה רבה) בכותל
  1. לילה שיש בו מחסור בשינה, שערים בו לכל ארכו, או ברובו.
    • לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה, לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.“ (שמות יב, פסוק מב)
    • ליל שימורים עבר על כוחות צה"ל, בעת הכוננות שהוכרזה בגבול הצפון.
    • בקהילות ישראל לדורותיהם, נהגו לקיים ליל שמורים בליל שבועות ובהושענא רבה ולעסוק בתורה כל הלילה.

מקור[עריכה]

  • מהתנ"ך, בפסוק לעיל. הכינוי התקבע ביהדות ככינוי לליל הסדר בפרט, כתוצאה מהקשרו המקראי.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י טען שזהו ללֵיל שִׁמּוּרִים המיועד לאֵל עצמו, שהבטיח להוציא את בני ישראל ממצרים, ושמר הבטחתו עד לילה זה: "שהיה הקב"ה שומר ומצַפה לו לקיים הבטחתו להוציאָם מארץ מצרים", כפי שנאמר בתורה על לילה זה: "ולא ייתֵן המַשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות י"ב, כג).ראו (קטע:רש"י על שמות יב מב)
  • "אחר ברכת-המזון מוזגין כוס רביעי. ונוהגין לפתוח את הדלת, לזכר שהוא לֵיל שִׁמּוּרִים, ואין מתיראין משום דבר", (קיצור שולחן ערוך סעיף ט)
  • הרמב"ן טען כי זהו שִׁמּוּרִים המיועד לבני ישראל "שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזיכרון הנסים ולתת הלל והודאה לשמו". ראו
קטע:רמב"ן על שמות יב מב
  • רבי אליעזר בן הורקנוס מפרש: "לַיל המשוּמר ובא מפני המַזיקין" - לילה שמור ומוגן מכל המזיקים, שיש להיות ערים בו כדי להישמר מהסכנות שאורבות בפתח: "עֵרוּת שיֵש בה אף הכָּרת תודה לאל", על שהציל את בני ישראל מעשר המכות ומכל הפורענויות.
  • הרמב"ן ציין באורחות חיים (הלכות ליל פסח אות כ"ז), כי אכילת שומר בליל הסדר, הייתה נהוגה "במקצת מקומות", כדי להבהיר כי זהו לֵיל שִׁמּוּרִים. [1]
  • אבן כספי, פרש ב"משנה כסף": "לֵיל שִׁמּוּרִים הוא לה', ואחריו שִׁמּוּרִים לכל בני ישראל, ושניהם לטעם אחד, כי ה' שמרם והם נשמרו מאתו, כי שם הפעולה מצטרף עם הפוֹעֵל ועם הפעוּל".
ראו ליל שמורים לה' גליונות נחמה.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. מערכת, "מסכת פסחים - הדף היומי". ‏דף יומי‏, כ"ה תשרי תשע"ד
השורש שמר א

השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־מ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַר שׁוֹמֵר

(ב׳ פעוּל: שָׁמוּר)

יִשְׁמֹר שְׁמֹר לִשְׁמֹר
נִפְעַל נִשְׁמַר נִשְׁמָר יִשָּׁמֵר הִשָּׁמֵר לְהִשָּׁמֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּר מְשַׁמֵּר יְשַׁמֵּר שַׁמֵּר לְשַׁמֵּר
פֻּעַל שֻׁמַּר מְשֻׁמָּר יְשֻׁמַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּר מִשְׁתַּמֵּר יִשְׁתַּמֵּר הִשְׁתַּמֵּר לְהִשְׁתַּמֵּר