ליל שמורים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לֵיל שִׁמּוּרִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ליל שימורים
הגייה* lel shimurim
חלק דיבר
מין זכר
שורש ל־ו־ל, שׁ־מ־ר א
דרך תצורה
נטיות ר׳ לֵילוׂת שִׁמּוּרִים
איור מהמאה ה-19
הגדה לליל שימורים, 1891
ליל שימורים (הושענה רבה) בכותל
  1. לשון המקרא כינוי לליל הסדר שנקבע למשמרת לכל הדורות
    • "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (שמות יב, פסוק מב)
  2. לילה שיש בו מחסור בשנה, שערים בו בכל שעותיו או ברובן.
    • לֵיל שִׁמּוּרִים עבר על כוחות צה"ל, בעת הכוננות שהוכרזה בגבול הצפון.
  3. כינוי ללילה שלפני קיום טקס ברית המילה, שבו נוהגים להתאסף בבית היולדת ולהתפלל לשלומו של הרך הנולד, כדי להגן עליו מפני מזיקים, ככתוב: "שהשטן מכוון להזיק לרך הנולד ולמונעו ממצות מילה". מטה משה –עניני מילה, פרק רביעי "בהנהגתה"
    • בלֵיל שִׁמּוּרִים, "צריכים שמירה יתירה על הנער שעתיד לימול, ולא די במזוזה שבפתח הבית, כיון שהמזוזה מגינה רק על ישראל שכבר מתוקנים: (זכר דוד), ראו מנהגי ליל הברית
  4. בהשאלה: כינוי לליל שבועות ולליל הושענא רבה - שבהם עוסקים בתורה כל הלילה ונוהגים לומר בהם תיקון מיוחד
    • בקהילות ישראל לדורותיהם, נהגו לקיים לֵיל שִׁמּוּרִים ביום השביעי של חג הסוכות ובליל שבועות ולעסוק בתורה כל הלילה

גיזרון[עריכה]

  • צרוף המילים נגזר מהמילה ליל ומן הפועל שָׁמַר. הצרוף כלשונו מופיע בתנ"ך פעם אחת בלבד, בספר שמות י״ב – פסוק מ״ב, ולאחר מכן הוא מופיע בלשון חז"ל ובעברית החדשה.
  • לילה זה נקרא ביידיש ווא"ך נאכ"ט (לקוטי מהרי"ח ח"ג קכב ע"ב) ופירושו ליל שמורים. הוא נקרא גם בילאד"ה, מילה שנגזרה מהמילה הספרדית וילאד"ה שפירושה אף הוא ליל שמורים. בשאלוניקי (סלוניקי), נקרא "ביאולה" ובמרוקו נקרא "תחדד".

פרשנים מפרשים[עריכה]

לֵיל שִׁמּוּרִים ככינוי לליל הסדר

  • רש"י טען שזהו ללֵיל שִׁמּוּרִים המיועד לאֵל עצמו, שהבטיח להוציא את בני ישראל ממצרים, ושמר הבטחתו עד לילה זה: "שהיה הקב"ה שומר ומצַפה לו לקיים הבטחתו להוציאָם מארץ מצרים", כפי שנאמר בתורה על לילה זה: "ולא ייתֵן המַשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות י"ב, כג).ראו (קטע:רש"י על שמות יב מב)
  • "אחר ברכת-המזון מוזגין כוס רביעי. ונוהגין לפתוח את הדלת, לזכר שהוא לֵיל שִׁמּוּרִים, ואין מתיראין משום דבר", (קיצור שולחן ערוך סעיף ט)
  • הרמב"ן טען כי זהו שִׁמּוּרִים המיועד לבני ישראל "שישמרו אותו לעבוד בו לפניו באכילת הפסח וזיכרון הנסים ולתת הלל והודאה לשמו". ראו
קטע:רמב"ן על שמות יב מב
  • רבי אליעזר בן הורקנוס מפרש: "לַיל המשוּמר ובא מפני המַזיקין" - לילה שמור ומוגן מכל המזיקים, שיש להיות ערים בו כדי להישמר מהסכנות שאורבות בפתח: "עֵרוּת שיֵש בה אף הכָּרת תודה לאל", על שהציל את בני ישראל מעשר המכות ומכל הפורענויות.
  • הרמב"ן ציין באורחות חיים (הלכות ליל פסח אות כ"ז), כי אכילת שומר בליל הסדר, הייתה נהוגה "במקצת מקומות", כדי להבהיר כי זהו לֵיל שִׁמּוּרִים. [1]
  • אבן כספי, פרש ב"משנה כסף": "לֵיל שִׁמּוּרִים הוא לה', ואחריו שִׁמּוּרִים לכל בני ישראל, ושניהם לטעם אחד, כי ה' שמרם והם נשמרו מאתו, כי שם הפעולה מצטרף עם הפוֹעֵל ועם הפעוּל".
ראו ליל שמורים לה' גליונות נחמה.

לֵיל שִׁמּוּרִים ככינוי לליל שבועות
על פי מור אלטשולר, ראשיתו של הנוהג לקיים לֵיל שִׁמּוּרִים בשבועות, החל כנראה בסלוניקי במאה ה-16, בחג שבועות של שנת רצ"ג 1533, בנוכחות יוסף קארו, מחבר שולחן ערוך ושלמה אלקבץ, מחבר "לכה דודי", שכתב איגרת מפורטת בדבר ההחלטה לקיים את הנוהג: "דעו לכם כי הסכמנו החסיד ואני עבדו ועבדיכם עם החברים לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו." על תיקון ליל שבועות במסורת הקבלה
לֵיל שִׁמּוּרִים ככינוי לערב ברית המילה
השל"ה סבר כי יש לשמור על התינוק מיום לידתו ועד ברית המילה בלימוד תורה ובמעשים טובים, אך בערב הברית במיוחד, יש להיות ערים כל הלילה כדי להגן עליו מפני המזיקים. ראו (וואכנאכט ליל ברית)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. מערכת, "מסכת פסחים - הדף היומי". ‏דף יומי‏, כ"ה תשרי תשע"ד
השורש שמר א

השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

שׁ־מ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁמַר שׁוֹמֵר, שָׁמוּר יִשְׁמֹר שְׁמֹר לִשְׁמֹר
נִפְעַל נִשְׁמַר נִשְׁמָר יִשָּׁמֵר הִשָּׁמֵר לְהִשָּׁמֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁמֵּר מְשַׁמֵּר יְשַׁמֵּר שַׁמֵּר לְשַׁמֵּר
פֻּעַל שֻׁמַּר מְשֻׁמָּר יְשֻׁמַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּמֵּר מִשְׁתַּמֵּר יִשְׁתַּמֵּר הִשְׁתַּמֵּר לְהִשְׁתַּמֵּר