מעטפת

מַעֲטֶפֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעטפת
הגייה*	ma'atefet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ט־ף
דרך תצורה	משקל מַקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ מַעֲטָפוֹת

1. לשון המקרא מין בגד העוטף את הגוף, עטיף (1).

   • ”הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים.“ (ישעיהו ג, פסוק כב)

2. השכבה החיצונית האופפת, טבעית או מיוצרת.

   • לירח אין מעטפת אטמוספירה.
   • שניצל עשוי בשר ומעטפת פרורי לחם.
   • למעבורת החלל מעטפת אריחי קרמיקה.

3. (מתמטיקה) סך כל שטח פניו של גוף תלת ממדי, לא כולל הבסיסים.

   • מעטפת הגליל היא מלבן שגובהו כגובה הגליל ורוחבו כהקף מעגל הבסיס.

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.

צירופים

• מעטפת בקרה (2)
• מעטפת גלילית (3)

תרגום

• אנגלית: mantle‏‏‏‏, surface‏‏‏‏

ראו גם

• גבול
• מעטה
• מעטפה
• עטיף