קד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קַד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קד
שורש וגזרה ק־ד־ד א, גזרת ע"ע
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

אישה קדה
  1. לשון המקרא כפף גופו עד הגעת הפנים אל הארץ כמחווה של כבוד ויראה.
    • ותקד בת שבע אפיים ארץ
    • "וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ" (מלכים א׳ א, פסוק טז)
    • "וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה; וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת..." (בראשית כד, פסוק מח)
  2. כּוֹפֵף פֶּלֶג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן לְשֵׁם הַבָּעַת כְּנִיעָה, הוֹקָרָה וְכַדּוֹמֶה.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

השורש קדד א

השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ק־ד־ד א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קַד קַד יִקֹּד קֹד לָקֹד
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

ראו גם[עריכה]