קד

קַד

לשון המקרא כּוֹפֵף פֶּלֶג גּוּפוֹ הָעֶלְיוֹן לְשֵׁם הַבָּעַת כָּבוֹד וְיִרְאָה.
- ”וַתִּקֹּד בַּת-שֶׁבַע, וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה לָּךְ“ (מלכים א׳ א, פסוק טז)
- ”וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַיהוָה; וָאֲבָרֵךְ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת...“ (בראשית כד, פסוק מח)
- "שָׁם שִׁקְמָה תַפִּיל עָנָף לִי כְּמִטְפַּחַת / וַאֲנִי אֶקֹּד לָהּ וְאָרִים." (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ, מאת נתן אלתרמן)

השורש ק־ד־ד א הוא שורש מגזרת הכפולים.