סביבון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סְבִיבוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סביבון
הגייה* sevivon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ב־ב א
דרך תצורה
נטיות ר' סְבִיבוֹנִים
Sevivon.jpg
  1. צעצוע שתחתיתו מחודדת או מעוגלת באופן המאפשר את סיבובו. בקרב היהודים נהוג לשחק בחג החנוכה בסביבון בעל ארבעה צדדים, שעל כל אחד מהם אחת מאותיות נגה"פ (נס גדול היה פה) לציון נס החנוכה. בסביבונים בחוץ לארץ נכתב לרוב "נס גדול היה שם".
    • הצלחתי לסובב את הסביבון זמן רב יותר מאחותי.
    • "סְבִיבוֹן, סֹב סֹב סֹב / חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב" ("סביבון סוב סוב סוב", לוין קיפניס)

גיזרון[עריכה]

  1. ככל הנראה איתמר בן־אב"י חידש את המילה בהיותו בן חמש. כך כתב בזיכרונותיו: "פתאום קפצתי לקראת הורתי: 'אמא! אמא! הנה מצאתי סביבון לחנוכה'. אמי חיבקתני והעתירה עלי נשיקות מרוב התפעלות: 'מה יפה המלה אשר יצרת, בני!'. הנה כך נוצר הסביבון, השגור זה עשרות שנים בפי כל ילדי העברים."
    כעשר שנים אחרי המועד שבו טען בן־אב"י כי חידש את המילה היא הופיעה במאמרו של הסופר דוד ישעיהו זילברבוש, שפורסם בכ"ט בכסלו תרנ"ח בעיתון "הצפירה": "הנה טרם הודעתי מה שם המתנה הטובה שיש לי בבית גנזי. הנני ואגיד: סביבון שמה. הוא הוא השם אשר אני קורא בעברית במשקל שפיפון לכלי צעצועים של הילדים בחנוכה שקורין דראֶדיל בלעז."
    לנוכח דברים אלו, המהווים עדותה הכתובה הקדומה ביותר של המילה, היו שטענו כי בן אב"י איננו מחדשה. עם זאת כיום מקובל להאמין כי בן אב"י הוא יוצר המילה, וייתכן בהחלט שזילברבוש הגה את המילה אף הוא, מבלי לדעת על המצאתו של בן אב"י.

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סביבונים


השורש סבב א

השורש ס־ב־ב א הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־ב־ב א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סַב סַב יִסֹּב או יָסֹב סֹב לָסֹב
נִפְעַל נָסַב נָסָב יִסַּב הִסֵּב לְהִסֵּב או לְהִסַּב
הִפְעִיל הֵסֵב מֵסֵב יָסֵב הָסֵב לְהָסֵב או לְהַסֵּב
הֻפְעַל הוּסַב מוּסָב יוּסַב -אין- -אין-
פִּעֵל סוֹבֵב מְסוֹבֵב יְסוֹבֵב סוֹבֵב לְסוֹבֵב
פֻּעַל סוֹבַב מְסוֹבָב יְסוֹבַב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתּוֹבֵב מִסְתּוֹבֵב יִסְתּוֹבֵב הִסְתּוֹבֵב לְהִסְתּוֹבֵב

הערות[עריכה]

  • בבניין נפעל, בזמן עתיד מדבר, א' של אית"ן מנוקדת בסגול או בחיריק: אֶסַּב או אִסַּב.
  • המטה בבניין נפעל לפי נָסֹב-שוגה.
  • שם הפועל בבניין נפעל– לְהִסֵּב או לְהִסַּב או לְהִסֹּב.
  • בצורת הנוכחות והנסתרות בעתיד ובציווי של פועלי ע"ע: פה"פ יכולה להינקד בקיבוץ ואחריה (עה"פ) בסגול, או בחולם ואחריה (עה"פ) שוואית; תְּסֻבֶּינָה או תָּסֹבְנָה, סֻבֶּינָה או סֹבְנָה וכו'...
  • בזמן הֶעתיד השורש ס-ב-ב ניטה גם על דרך החיריק והדגש; יִסְּבוּ (על דרך "יִקְּדוּ" שבמקרא), תִּסֹּב, אֶסֹּב, נִסֹּב וכולי.

(כללי האקדמיה בנטיית הפועל, גזרות עו"י וע"ע )