כביר

כַּבִּיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כביר
הגייה^*	kabir
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	כ־ב־ר
דרך תצורה	משקל קַטִּיל
נטיות	נ׳ כַּבִּירָה; ר׳ כַּבִּירִים; נ"ר כַּבִּירוֹת

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

שמימדיו מגיעים לגובה ולאורך רב.
- ”הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן“ (ישעיהו יז, פסוק יב)
- ”עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה; וְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ“ (איוב ח, פסוק ב)

המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל ערבית: كَبِير‎ (כַּבִּיר). מצוי גם בתוספת א'-פרוסטטית בצורה: כַּאבִּיר - ”ועתידתיהם (וַעֲתוּדֹתֵיהֶם) שׁוֹשֵׂתִי, וְאוֹרִיד כַּאבִּיר, יוֹשְׁבִים (לבטח)“ (ישעיהו י, פסוק יג)

הפתח שבכ"ף נשמר גם בנטיות (למשל, "כַּבִּירִים"), כרגיל במלים במשקל קַטִּיל. דוגמאות נוספות: צדיק, תקין.

לשון המקרא עור בעל חיים. כלי עשוי עור. מחצלת צמר-עיזים המשמשת לתפילה.
- ”וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים וַתָּשֶׂם אֶל הַמִּטָּה וְאֵת כְּבִיר הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו וַתְּכַס בַּבָּגֶד“ (שמואל א׳ יט, פסוק יג)

המילה מופיעה פעמיים במקרא. התרגום תרגם נודא דעיזא נוד עשוי עור.
1: כביר היא תיבה קדם-שמית . משומרית גֻרְ - 𒄥 בהוראת לצרור, לסובב . לאכדית - כֻּרֻ 𒄀𒆤𒈣 בהוראת אריג, מחצלת קנים ,גליל קנים. ראו, "סגד" (סג'דַ) היא מחצלת תפילה מוסלמית.
מושאלת לערבית - כַּוורֲּ كَوَّرَ כפועלת בהוראת לסובב ללפף .