לדלג לתוכן

צחיח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צָחִיחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאצחיח
הגייה*tsakhiakh
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשצ־ח־ח
דרך תצורהמשקל קָטִיל
נטיותר׳ צְחִיחִים; נ׳ צְחִיחָה, נ"ר צְחִיחוֹת
  1. דל במשקעים; שיש בו מחסור במים.
    • האזור הצחיח הנפוץ ביותר הוא המדבר.

גזרון

[עריכה]
  • בכתובת דיו שמופיעה על כד בערד, ושמתוארכת לתקופה הפרסית בארץ ישראל, מופיע הצירוף 'ירח צח' שהתייחס לאחד מחודשי הקיץ הצחיחים [1] . וישנם פרשנים שראו בשמות חודשים מעין אלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
безводный‏‏‏‏ (תעתיק: bezvódnyj)
  • שוודית: torr‏‏‏‏
  • תאילנדית: ผาก‏‏‏‏ (תעתיק: pàak)

ראו גם

[עריכה]

צְחִיחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאצחיח
הגייה*tskhiakh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשצ־ח־ח
דרך תצורהמשקל קְטִיל
נטיותר׳ צְחִיחִים; צְחִיחַ־
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): אדמה יבשה שיש בה מחסור במים.
    • ”וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר, וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ; וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה, וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע.“ (יחזקאל כו, פסוק ד)
    • ”אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה; מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרֲרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה.“ (תהלים סח, פסוק ז)
    • ”וָאַעֲמִיד מִתַּחְתִּיּוֹת לַמָּקוֹם מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה בַּצְּחִיחִים; וָאַעֲמִיד אֶת־הָעָם לְמִשְׁפָּחוֹת, עִם־חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם.“ (נחמיה ד, פסוק ז)
  1. שלמה מורג "אור זרע" (תהלים צז',יא) / תרביץ כרך לג‎, חוברת ב‎ (טבת תשכ"ד),עמ' 140-148