צחיח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָחִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tsakhi'akh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; נ׳ צְחִיחָה, נ"ר צְחִיחוֹת
  1. שיש בו מחסור במים.
    • האזור הצחיח הנפוץ ביותר הוא המדבר.

גזרון[עריכה]

  • בכתובת דיו שמופיעה על כד בערד, ושמתוארכת לתקופה הפרסית בארץ ישראל, מופיע הצירוף 'ירח צח' שהתייחס לאחד מחודשי הקיץ הצחיחים. וישנם פרשנים שראו בשמות חודשים מעין אלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

צְחִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tskhi'akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; צְחִיחַ־
  1. אדמה יבשה שיש בה מחסור במים.
    • באזור הנגב ישנם צחיחים רבים.
  2. יובש.
    • הצחיח המאפיין את הערבה והבקעה מקשה על החיים במקום.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]