צחיח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צָחִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tsakhiakh
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; נ׳ צְחִיחָה, נ"ר צְחִיחוֹת
  1. שיש בו מחסור במים.
    • האזור הצחיח הנפוץ ביותר הוא המדבר.

גזרון[עריכה]

  • בכתובת דיו שמופיעה על כד בערד, ושמתוארכת לתקופה הפרסית בארץ ישראל, מופיע הצירוף 'ירח צח' שהתייחס לאחד מחודשי הקיץ הצחיחים [1] . וישנם פרשנים שראו בשמות חודשים מעין אלה ביטוי להשפעה פיניקית בסיפור בניית בית המקדש.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

צְחִיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צחיח
הגייה* tskhiakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות ר׳ צְחִיחִים; צְחִיחַ־
  1. אדמה יבשה שיש בה מחסור במים.
    • באזור הנגב ישנם צחיחים רבים.
  2. יובש.
    • הצחיח המאפיין את הערבה והבקעה מקשה על החיים במקום.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. שלמה מורג "אור זרע" (תהלים צז',יא) / תרביץ כרך לג‎, חוברת ב‎ (טבת תשכ"ד),עמ' 140-148