בושה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בּוּשָׁה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בושה
הגייה* busha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ו־שׁ
דרך תצורה משקל קְטוּלָה
נטיות ר׳ בּוּשׁוֹת
  1. רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם הנתון לביקורת הזולת על מעשה המנוגד לנורמות המקובלות; שעולמו האישי נחשף; בעל הרגשה של תדמית נחותה; או כשאדם קרוב מתנהג באופן בלתי הולם. היא חלה רק כאשר לאדם אכפת מיחס הסובבים אליו, ולעתים היא מלווה בסומק.
    • ”וְחָגְרוּ שַׂקִּים וְכִסְּתָה אוֹתָם פַּלָּצוּת וְאֶל כָּל פָּנִים בּוּשָׁה וּבְכָל רָאשֵׁיהֶם קָרְחָה.“ (יחזקאל ז, פסוק יח)
    • ”מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה (עובדיה א, פסוק י)
    • ”רב המנונא אמר: אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא על ידי יסורין“ (בבלי, מסכת יומאדף פז, עמוד ב)
    • ”עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו?“ (בבלי, מסכת זבחיםדף קיג, עמוד א)
    • מרדכי חש בושה עזה כשאשתו קראה לו "חמור" מול כל הנוכחים במסעדה.

גיזרון[עריכה]

  • קיימת למילה מקבילה באוגריתית: bṯ-t.
  • השורש ב-ה-ת מופיע בשפות שמיות שונות במשמעות "בושה" : ערבית : (بَهَتَ‎ ; בָּהַתָ; bahataׂ) ; סורית : (בְּהֵתֻטְ-אוֹ; behtotō), ארמית - יהודית :(bastu ; בָּשְתֻּ) , אכדית (בָאֲשֻ ; bâšu )

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בושה


השורש בושׁ

השורש ב־ו־שׁ הוא שורש מגזרת נע"ו/י הניטה לפי משקל "פָּעֹל".

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ו־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בֹּשׁ בּוֹשׁ יֵבוֹשׁ בּוֹשׁ לֵבוֹשׁ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵבִישׁ מֵבִישׁ יָבִישׁ הָבֵשׁ לְהָבִישׁ
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹשֵׁשׁ מְבוֹשֵׁשׁ יְבוֹשֵׁשׁ בּוֹשֵׁשׁ לְבוֹשֵׁשׁ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹשֵׁשׁ מִתְבּוֹשֵׁשׁ יִתְבּוֹשֵׁשׁ הִתְבּוֹשֵׁשׁ לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ

הערות[עריכה]

  • בבניין קל בגופי הנוכחות והנוכחים החולם המופיע בכל יתר הצורות מתקצר לקמץ קטן מפאת תזוזת הטעם: בָּשְׁתֶּן, בָּשְׁתֶּם.
  • בבניין הפעיל מותרת הנטייה גם על-דרך פועלי נפ"יו; הוֹבִישׁ, אוֹבִישׁ, הוֹבִיׁשִׁי, לְהוֹבִישׁ וכולי.
  • בבניינים הכבדים השורש בו"ש ניטה על-דרך השלמים כבר בלשון חז"ל; בִּיֵּשׁ, לְהִתְבַּיֵּשׁ, יְבֻיַּשׁ וכולי. (ראה נטייה זו במלואה ב־י־שׁ)