בזיון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

בִּזָּיוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ביזיון
הגייה* bizayon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ז־ה
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות ר׳ בִּזְיוֹנוֹת; בִּזְיוֹן־, ר׳ בִּזְיוֹנוֹת־
  1. אי-כבוד, חרפה, זלזול בכבוד, פגיעה ברגישות מסוימת.
    • וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. (אסתר א יח)
    • ”הרי אמרה תורה [1] לא תעלה במעלות על מזבחי ק"ו לדרך בזיון [2] וגלח הנזיר.“ (בבלי, מסכת נזירדף מה, עמוד א)
    • תני בר קפרא: שלא לנהוג בקרשים[3] בזיון. (תלמוד ירושלמי, פרק יא, הלכה ב)
    • אַל תְּבִיאֵנוּ לֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִּזָּיוֹן (מתוך התפילה)
    • הכשלון הזה הוא בזיון שלא ישכח.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ֲ

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. שמות כ, כב
  2. נ"א במדרש בפרשה נשא (ד' רמ"ב)
  3. של המשכן