מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | דראון |
| הגייה* | dera'on |
| חלק דיבר | שם עצם מופשט |
| מין | זכר |
| שורש | ד־ר־א |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר': דִּרְאוֹנוֹת, נ"י: דִּרְאוֹן, נ"ר: דִּרְאוֹנוֹת-, כ': דִּרְאוֹנִי, דִּרְאוֹנוֹ, דִּרְאוֹנָן; דִּרְאוֹנוֹתֵינוּ, דִּרְאוֹנוֹתַי, דִּרְאוֹנוֹתֵיהֶם[1] |
- בוז, מיאוס.
- ”וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר“ (ישעיהו סו, פסוק כד)
- "כל גאה וְגָאוֹן/ ורוע מַשָּׁאוֹן/ דחה דחו לְדֵרָאוֹן..." רב סעדיה גאון, "אשא משלי", שער א"ה, בית י'
- המילה מופיעה פעמיים במקרא.
- ↑ האות הגרונית, היא האות הראשונה בשורש, גורמת לתשלום דגש רק בצורת היחיד נפרד, ביתר הנטיות בא תחת הצירה חיריק כתנועה קצרה לפני תנועה סגורה.
