חליפה

לערך העוסק בחליפה או חליף בלשון חז"ל (בית החליפות); ראו מַחֲלָף חַלָּף.

חֲלִיפָה א

מערך בגדים מהודר הכולל מכנסים ומקטורן ולעיתים גם אפודה תחתית, העשויים מאותו בד.
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים“ (שופטים יד, פסוק יב)
- "בשלט רחוק, מביט רחוק, / את שוב לובשת לך שמלת כלה, / ואני תקוע בחליפת חיינו." (האהבה הישנה, מאת שלמה ארצי)
- בחתונה לבש החתן חליפה לבנה חדשה.
ערכת בגדים מיוחדת למטרה מסוימת.
- הכבאים מצוידים בחליפות אסבסט.

תיבת "חליפה" במשמעות "בגדים מאותו בד" מופיעה במקרא כטובין המוחלפים בין מלכים. בתרגום השיבעים (יוונית-קויינה) מופיעה תיבת - "טלית" במקום המילה "חליפה" המקראית.
אכדית - "נֲחְלַפְּתֻ" nahlaptu בהוראת מדים, שריון . אוגריתית - חלפּן ḫlpn ^[1].

ערך בוויקיפדיה: חליפה (לבוש)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חליפות

השורש ח־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

מה שבא בִּמְקום; מה שמחליף את הקודם.
- ”כָּל יְמֵי צְבָאִי אֲיַחֵל עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי.“ (איוב יד, פסוק יד)
- ”וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס“ (מלכים א׳ ה, פסוק כח)
- "זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי; זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם." (טקס הכפרות)

1. substitution‏, supplanter‏‏‏‏

2. change‏‏‏‏

השורש ח־ל־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 388: ḫlpn