מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חותמת
הגייה *
khote met
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ח־ת־ם
דרך תצורה
משקל קוֹטֶלֶת
נטיות
ר׳ חוֹתַמוֹת
חותמת
לשון המקרא כלי , מכשיר או חפץ שחקוקות בו אותיות או צורה ואלה מוטבעים בחומר רך או משאירים העתקם בצבע לזהוי בעליו.
”...וַתֹּאמֶר הַכֶּר־נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה.“ (בראשית לח , פסוק כה )
הסימן שמטביעה חותמת (1).
”בחתימה אחת בקמפ־דיוויד ויתרה ישראל על סיני, מקום מתן תורה, אולי המאורע החשוב ביותר בתולדות העם. ומה אירע? שאנחנו ממשיכים לבקר בסיני, עם חותמת בדרכון, ובלי בעלות.“ (על הגבול , מאת שולמית הראבן , בפרויקט בן יהודה )
בהשאלה: מי שמאשר יוזמות ומהלכים באופן אוטומטי, מבלי להבין את הדברים לאשורם .
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
ערך בוויקיפדיה:
חותם
השורש חתם
ח-ת-ם
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
חָתַם
חוֹתֵם
(ב׳ פעוּל: חָתוּם)
יַחְתֹּם
חֲתֹם
לַחְתֹּם
נִפְעַל
נֶחְתַּם
נֶחְתָּם
יֵחָתֵם
הֵחָתֵם
לְהֵחָתֵם
הִפְעִיל
הֶחְתִּים
מַחְתִּים
יַחְתִּים
הַחְתֵּם
לְהַחְתִּים
הֻפְעַל
הָחְתַּם
מָחְתָּם
יָחְתַּם
-אין-
-אין-
פִּעֵל
חִתֵּם
מְחַתֵּם
יְחַתֵּם
חַתֵּם
לְחַתֵּם
פֻּעַל
חֻתַּם
מְחֻתָּם
יְחֻתַּם
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל