אסמכתה
אַסְמַכְתָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסמכתה |
| הגייה* | asmakhta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־מ־ך |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ אַסְמַכְתּוֹת או אַסְמַכְתָּאוֹת; אַסְמַכְתַּת־ |
- לשון חז"ל סימוכין, מקור להסתמך עליו, לרוב בכתב.
- ”משביעין אותו שבועה שאין לה אסמכתא מן התורה כלל.“ (תשובות בעניין שבועות, מאת מתתיה גאון בר' רבי, לא ידוע, פטירת המחבר: שנת 869, באתר מאגרים)
- ”באמצע הלילה היא לפעמים מעוררת אותו משנתו ומתחילה לבלבל את מוחו בזיכרונות רחוקים, שהיא מחפשת בהם אסמכתא לאי נאמנותו אליה.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- טופס ההפקדה שימש כאַסְמַכְתָּה לכך שהפקדתי את הכסף בבנק.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: אסמכתא.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: written proof, reference
- ערבית: مستند
- צרפתית: appui, référence