מן השפה ולחוץ
מראה
מִן הַשָׂפָה וְלַחוּץ
[עריכה]- לשון חז"ל אמירת דבר כדי למלא ציפיית השומע, מבלי להזדהות עם תוכן הדברים או להתכוון אליהם.
- "ועידת הפיסגה בלאהור הוכיחה, כי נסיכי הנפט מוכנים רק להכרזות סולידאריות מן השפה ולחוץ." ("מעריב", 27 בפברואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "אך אוי להם ולשולחיהם, אם כל מעשיהם אך אחיזת עינים, כאלו כפאם שד, מן השפה ולחוץ, רק לצאת ידי חובתם." ("חבצלת", 1 בספטמבר 1909, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”צריך שנברר לעצמנו פעם, אם הדרישה של שלטון הלשון העברית בארץ-ישראל היא דרישה מדינית רצינית ועמוקה, או שהיא רק דרישה מן השפה ולחוץ...“ (מחסורי לשוננו ותקנתה, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
מקור
[עריכה]- ”אמר רבי אמי: אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קו, עמוד ב)