מן השפה ולחוץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִן הַשָׂפָה וְלַחוּץ[עריכה]

  1. לשון חז"ל אמירת דבר כדי למלא ציפיית השומע, מבלי להזדהות עם תוכן הדברים או להתכוון אליהם.
    • "ועידת הפיסגה בלאהור הוכיחה, כי נסיכי הנפט מוכנים רק להכרזות סולידאריות מן השפה ולחוץ." ("מעריב", 27 בפברואר 1974, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • "אך אוי להם ולשולחיהם, אם כל מעשיהם אך אחיזת עינים, כאלו כפאם שד, מן השפה ולחוץ, רק לצאת ידי חובתם." ("חבצלת", 1 בספטמבר 1909, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
    • ”צריך שנברר לעצמנו פעם, אם הדרישה של שלטון הלשון העברית בארץ-ישראל היא דרישה מדינית רצינית ועמוקה, או שהיא רק דרישה מן השפה ולחוץ...“ (מחסורי לשוננו ותקנתה, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

מקור[עריכה]

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]