מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
חִדָּה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חידה
הגייה * khida
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ו־ד
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ חִידוֹת; חִידַת־, ר׳ חִידוֹת־
לשון המקרא בעיה המוצגת לשם שעשוע או כאתגר מחשבתי .
”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה ...“ (שופטים יד , פסוק יב ) ”וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יהוה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת .“ (מלכים א׳ י , פסוק א ) לשון המקרא ”פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת ; וּתְמֻנַת יהוה, יַבִּיט – וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה?“ (במדבר יב , פסוק ח ) ”בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל יז , פסוק ב ) "אַל תִּטֹּשׁ שִׂיחַת חֲכָמִים, וּבְחִידֹתֵיהֶם הִתְרַפֵּשׂ." (בן סירא ח ) "נַעֲרָה אָהַבְתִּי שֶׁהַטַּל בִּשְׂעָרָהּ / וְהִיא כְּחִידָה בִּשְׁבִילִי." (מַיִם מִתּוֹךְ הַבְּאֵר יורם טהרלב )
המילה קיימת גם בארמית המקראית בצורה: "אֲחִידָא" (דניאל ה,יב ).
מקובל לגזור מהפועל חדד , שהחידה משמשת לחידוד השכל והחשיבה. אחרים גזרו מחדוה , דבר המשמח את הלב. אמנם נראה שהמשמעות העיקרית היא 2, ועפ"ז נראה שהוא גזור מהשורש הארמי א־ח־ד המקביל לשורש העברי א־ח־ז , כלומר דבר אחוז, סתום, סגור.[ 1]
ערך בוויקיפדיה:
חידה
↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 292.
ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפועל מקראי; ראו חִדָּה.
ערך בוויקיפדיה: חידה