מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בפועל מקראי; ראו חִדָּה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
חידה
הגייה *
khidah
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ח־ו־ד
דרך תצורה
משקל קְטִילָה
נטיות
ר׳ חִידוֹת; חִידַת־, ר׳ חִידוֹת־
לשון המקרא בעיה המוצגת לשם שעשוע או כאתגר מחשבתי .
”וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה ...“ (שופטים יד , פסוק יב )
”וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יהוה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת .“ (מלכים א׳ י , פסוק א )
לשון המקרא דבר סתום וקשה להבנה.
”פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת ; וּתְמֻנַת יהוה, יַבִּיט – וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה?“ (במדבר יב , פסוק ח )
”בֶּן אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל יז , פסוק ב )
"אַל תִּטֹּשׁ שִׂיחַת חֲכָמִים, וּבְחִידֹתֵיהֶם הִתְרַפֵּשׂ." (בן סירא ח )
"נַעֲרָה אָהַבְתִּי שֶׁהַטַּל בִּשְׂעָרָהּ / וְהִיא כְּחִידָה בִּשְׁבִילִי." (מַיִם מִתּוֹךְ הַבְּאֵר , מאת יורם טהרלב )
המילה קיימת גם בארמית המקראית בצורה: "אֲחִידָא" (דניאל ה,יב ).
מקובל לגזור מהפועל חדד , שהחידה משמשת לחידוד השכל והחשיבה. אחרים גזרו מחדוה , דבר המשמח את הלב. אמנם נראה שהמשמעות העיקרית היא 2, ועפ"ז נראה שהוא גזור מהשורש הארמי א־ח־ד המקביל לשורש העברי א־ח־ז , כלומר דבר אחוז, סתום, סגור.[1]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
חידה
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 292.