מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ילדות |
הגייה* | yaldut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | י־ל־ד |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּת ילד + ־וּת |
נטיות | יַלְדוּת־ |
- התקופה בחייו של אדם שבה הוא ילד.
- ”שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי-הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל.“ (קהלת יא, פסוקים ט–י)
- ”וְאוֹמְרִים לָהּ, בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק א, משנה ד)
- ”אמו של עידו היא האדם היחיד שעדה צוחקת עמו צחוק רם באמת, כמו שאפשר לצחוק רק עם אדם המכיר אותך מילדות.“ (שעתיים על הכביש, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.
השורש ילד |
השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.
י־ל־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָלַד |
יוֹלֵד |
יֵלֵד |
לֵד |
לָלֶדֶת או לֵילֵד |
נִפְעַל |
נוֹלַד |
נוֹלָד |
יִוָּלֵד |
הִוָּלֵד |
לְהִוָּלֵד |
הִפְעִיל |
הוֹלִיד |
מוֹלִיד |
יוֹלִיד |
הוֹלֵד |
לְהוֹלִיד |
הֻפְעַל |
הוּלַד |
מוּלָד |
יוּלַד |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִלֵּד |
מְיַלֵּד |
יְיַלֵּד |
יַלֵּד |
לְיַלֵּד |
פֻּעַל |
יֻלַּד |
מְיֻלָּד |
יְיֻלָּד |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְיַלֵּד |
מִתְיַלֵּד |
יִתְיַלֵּד |
הִתְיַלֵּד |
לְהִתְיַלֵּד |
|
|