מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ילדות |
| הגייה* | yaldut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־ל־ד |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוּת ילד + ־וּת |
| נטיות | יַלְדוּת־ |
- התקופה בחייו של אדם שבה הוא ילד.
- ”שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ, וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ; וְדָע, כִּי עַל-כָּל-אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי-הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל.“ (קהלת יא, פסוקים ט–י)
- ”וְאוֹמְרִים לָהּ, בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק א, משנה ד)
- ”אמו של עידו היא האדם היחיד שעדה צוחקת עמו צחוק רם באמת, כמו שאפשר לצחוק רק עם אדם המכיר אותך מילדות.“ (שעתיים על הכביש, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל.
| השורש ילד |
|
השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.
| י־ל־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
יָלַד |
יוֹלֵד |
יֵלֵד |
לֵד |
לָלֶדֶת או לֵילֵד |
| נִפְעַל |
נוֹלַד |
נוֹלָד |
יִוָּלֵד |
הִוָּלֵד |
לְהִוָּלֵד |
| הִפְעִיל |
הוֹלִיד |
מוֹלִיד |
יוֹלִיד |
הוֹלֵד |
לְהוֹלִיד |
| הֻפְעַל |
הוּלַד |
מוּלָד |
יוּלַד |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
יִלֵּד |
מְיַלֵּד |
יְיַלֵּד |
יַלֵּד |
לְיַלֵּד |
| פֻּעַל |
יֻלַּד |
מְיֻלָּד |
יְיֻלָּד |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְיַלֵּד |
מִתְיַלֵּד |
יִתְיַלֵּד |
הִתְיַלֵּד |
לְהִתְיַלֵּד |
|
|