מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | התנצלות |
| הגייה* | hitnatslut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־צ־ל |
| דרך תצורה | משקל הִתְקַטְּלוּת |
| נטיות | ר׳ הִתְנַצְּלוּיוֹת; הִתְנַצְּלוּת־ |
דברי התנצלות (2) של קבלן
- לשון ימי הביניים כפירה באשמה.
- ומפני זה האריך הכתוב: ואקברה שם בדרך אפרת היא בית לחם, כלומר בדרך שיעברו בה בניה, וכל זה היה דרך התנצלות ליוסף שלא יחר לו רבינו בחיי בראשית פרק מח
- וזהו התנצלותו של אהרן, טען כי לא אמרו לי רק שאעשה להם אלהים אשר ילכו לפניהם רמב"ן שמות פרק לב
- ”כִּי מְעַתָּה יִקָּרֵא לוֹ שֵׁם-כָּבוֹד וְתִפְאָרֶת, / לֵאמֹר: 'הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הָאַלּוּף בַּצְלוּת!' / וְהָיְתָה לוֹ בְּאַרְצוֹ לְעֵדָה וּלְהִתְנַצְּלוּת, / כִּי לֹא-שוֹטֵט לָרִיק וְלֹא-אָכַל לֶחֶם עַצְלוּת.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה: הודאה באשמה המיוחסת, ובקשת סליחה ממי שנפגע.
- לאחר הדברים הקשים שפרסם, יוסי כתב התנצלות כדי להימנע מתביעת דיבה.
- שם פעולה מן התנצל במשמעות בתר־מקראית שלו.
| השורש נצל |
|
השורש נ־צ־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.
| נ־צ־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
נִצַּל או נִצּוֹל |
נִצָּל או נִצּוֹל |
יִנָּצֵל |
הִנָּצֵל |
לְהִנָּצֵל |
| הִפְעִיל |
הִצִּיל |
מַצִּיל |
יַצִּיל |
הַצֵּל |
לְהַצִּיל |
| הֻפְעַל |
הֻצַּל |
מֻצָּל |
יֻצַּל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִצֵּל |
מְנַצֵּל |
יְנַצֵּל |
נַצֵּל |
לְנַצֵּל |
| פֻּעַל |
נֻצַּל |
מְנֻצָּל |
יְנֻצַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַצֵּל |
מִתְנַצֵּל |
יִתְנַצֵּל |
הִתְנַצֵּל |
לְהִתְנַצֵּל |
|
|