סליחה
סְלִיחָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סליחה |
| הגייה* | slikha |
| חלק דיבר | שם־עצם (1), מילת־קיראה (2, 3, 4) |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ סְלִיחוֹת; סְלִיחַת־, ר׳ סְלִיחוֹת־ |
- ויתור על עונש או על תחושת כעס כלפי מי שחטא.
- דברי פגעו בו מבלי שהתכוונתי לכך, ולכן התנצלתי וביקשתי את סליחתו.
- "בשעות של צער הייתי מקלל [...] ובשעות של התקררות רוח הייתי חוזר עליהם, מתרצה ליאהא ומתפייס לקושציי ומבקש מהם ומכל מי שכמותם סליחה ומחילה" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)
- ”וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם“ (נחמיה ט, פסוק יז)
- מילה המבטאת התנצלות ובקשת סליחה (1).
- סליחה, לא התכוונתי לפגוע בך.
- מילה המשמשת לצורך הסבת תשומת לב או לקראת בקשה.
- סליחה, מה השעה?
- "אֶה... סליחה, מְסיוּ אפרת. יש לאדוני גפרוּר?" ("בטרם", אורי ניסן גנסין)
- מילה המַּביעה תרעומת והתנגדות.
- סליחה, מה אתה חושב שאתה עושה?!
- סליחה, הגזמת, עד כאן!
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] ויתור על עונש
|
מילת קריאה
|