התמזמז
מראה
הִתְמַזְמֵז
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התמזמז |
שורש וגזרה | מ־ז־מ־ז |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל נימוח, נמס.
- ”ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף שנתמזמזה מוחה פסולה“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק ג, הלכה א)
- בהשאלה מן (1): נחלש ונעלם; התמסמס.
- ”ברם מובן זה “התמזמז” כנראה ונפל תחת השולחן הירוק, אגב פעולתם של משרד המושבות וממשלת א"י.“ (הדין וחשבון של ועדת החקירה, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
- ”ביום השלשה־עשר אפריל, נדמה לנו רגע אשר הכל התמזמז, התפורר“ (שירת החשמה, מאת איתמר בן אב"י, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה [עממי] התגפף, התנשק בצורה חושנית, התעלס בליטופים.
- ”ולא רחוק משם, בגן העצמאות הרך, הם התמזמזו לראשונה עם היצורים המתוקים, אלה שהן ספק ילדות ספק נערות.“ (הכומתות השחורות, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
- הזוג התמזמז במושב האחורי של המכונית.
- בהשאלה מן (3): עסק בשטויות, בזבז את הזמן.
- אתה צריך להפסיק להתמזמז ולהתחיל לעשות משהו עם החיים שלך!
- [ארמית] התנודד, רָעַד.
- "עֵשָו בָּכָא עַל צַעֲרָא דְשִׁינוֹי דְאִיתְמִזְמִיזוּ" (תרגום המיוחס ליונתן, בראשית לג,ד) [=עשיו בכה על כאב השיניים שהתרופפו]
- "אִיפְשַׁר דְגִיבָּרַיָא דְמִתְמַזְמְזִין יִתְבַּרְיָן" (תרגום לספר איוב, כו,ד) [=האם אפשר שגיבורים רועדים ייבראו?]
גיזרון
[עריכה]- 1. קרוב לשורש מ־ס־מ־ס. אמנם בגמרא (חולין מה ע"ב) הבדילו בין "התמזמז" לבין "התמסמס", שהראשון משמעו - נימוח קצת, והשני - הרבה.
לדעת ר' נתן מרומי (הערוך, מז 2) הוראת המילה בגמרא אינה נימוח אלא התנודד, כמו משמעות (5). - 3.מחידושי אברהם שלונסקי. בתרגומו לספר "הדון השקט" (מאת מיכאיל שולוחוב) הוא השתמש בשורש מ־ז־מ־ז בהקשרים מיניים - שעשועי אהבה, ניאוף.[1]
יתכן שקשור לפועל בערבית: مَزَّ (מָזַ) הקרוב למצץ ובעל משמעות זהה. זוהי מילה אונומטופאית, המחכה את הקול שנשמע בשעת המציצה. כך גם הקולות של התמזמזות. באופן לא קשור, אחת מהוראותיו של הפועל האכדי mazāʾu (שהוא בעל קשר אטימולוגי לפועל הערבי הנ"ל) היא: לאנוס. - 5. כך לפי CAL. אבל לפי יסטרוב הוא גזור מ-(1) והוראתו - נחלש.
מילים נרדפות
[עריכה]- התמוסס (1)
- נימוח (1)
- התמסמס (1-2)
- התגפף (3)
- התמזמט (3)
- התנשק (3)
- התעלס (3)
- נמרח (4)
- התבטל (4)
- התנודד (5)
- רָעַד (5)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית.