מזה רעב
מראה
מְזֵה־רָעָב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזה רעב |
| הגייה* | m'ze raav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | ביטוי |
| נטיות | |
- סובל מרעב קיצוני וניכר במראהו.
- ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר“ (דברים לב, פסוק כד)
- ”קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה / עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב!“ (הָאִינְטֶרְנַצְיוֹנָל
, מאת אז'ן פוטייה, בתרגום אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת) - "ארבע מאות מיליון מזי רעב / ואני, מי אני? מה אני? / יושב על צלחת אבטיחים / על שפת הים, משקפיים כהים" (מיליארד סינים, מאת ז'ק לנדסמן, בתרגום יהונתן גפן)
גיזרון
[עריכה]- המילה מְזֶה מופיעה פעם אחת במקרא כצירוף לרָעָב גיזרונה אינו נהיר.
- יתכן שהכוונה מצומק, דומה לאכדית: mazā'u - לסחוט, לדחוק, לשַׁטֵּחַ.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- אונקלוס: "נְפִיחֵי כְפַן" - נפוחי רָעָב.
- רש"י: מן מזיא (שֵׂיעָר בארמית), מרוב רזונו מגדל שיער רב.
- רשב"ם: רזה ומצומק, קרוב לפועל הארמי "התמזמז" בהוראת: התמוסס, התמעך. וכן פירש רש"ר הירש: "'מזי' נגזר משורש מ־ז־ה הקרוב למ־ס־ה: להיות נמס, לכלות, וקרוב גם למ־צ־ה - למצוץ. 'מְזֵה' מורה על כלות לחות הגוף ברעב".
- ראב"ע, רד"ק: שרופי רעב; פניהם שחורים מן הרעב. לשון ארמית ”לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ“ (דניאל ג, פסוק יט) צווה להסיק את הכבשן פי שבע מהרגיל להסיקו.
ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: starving