”אם את מסתכלת על המעגל של העולם השקספירי ועל המעגל של הקרקס, "אובו" היא נקודת ההשקה בין שני המעגלים.“ ("מעריב", 14 בינואר 1971, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): (ימאות) הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
מן נ־שׁ־ק בעניין מגע, הִשִּׁיק במשמע כללי 'הביא למגע'. בתלמוד נזכרת המילה בהלכות טומאה וטהרה. למשל: השקת פני המים השאובים בבור מקווה עם פני מי גשמים טהורים בבור סמוך לשם הכשרת המקווה לטבילה; או השקעת כלי, ובו מים טובים לשתייה שנטמאו, עד שפני מימיו נושקים בפני מי המקווה ונוגעים בהם (ראו: רש"י על חולין כו ב). השקה, בהקשר זה, היא היפוכה של טבילה.
בהשאלה מהגדרה 1: להוריד כלי שיט מהיבשה אל הים, פירושו הצמיד אותו למי הים -- על סמך השימוש בתלמוד. בהקשרה הימי, היא מחידושי דוד רמז. על יסוד: "עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה כשפופרת הנוד ומעיין כל שהוא." (תוספתא/מקואות/ה).[1][2]
בהשאלה מהגדרה 2: לפי האנלוגיה בין השקת מיזם חדש ובין השקת כלי שיט חדש בים.
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: השקה (הלכה)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: השקת אניות