השקה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הַשָּׁקָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא השקה
הגייה* hashaka
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־שׁ־ק א
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות ר׳ הַשָׁקוֹת; הַשָׁקַת־, ר׳ הַשָׁקוֹת־
השקת אונייה, 1937
  1. לשון חז"ל הצמדת דבר אחד לדבר שני, נגיעת דבר אחד במשנהו; בהלכה – הבאת שני נוזלים (טמא וטהור) לידי מגע ביניהם, כך שפניהם נושקים זה לזה.
  2. עברית חדשה בהשאלה מן (1): (ימאות) הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
  3. עברית חדשה בהשאלה מן (2): חנוכה; פתיחה חגיגית ומתוקשרת של מיזם חדש, שיווק מתוקשר של מוצר חדש וכדומה.
    • "ג'נרל מוטורס הודיעה על השקת דגם הבולט (Bolt) שלה, עם טווח של כ־320 ק"מ, עד סוף השנה." ("הארץ",‏ 24.4.2016)
  4. עברית חדשה (ביולוגיה) נקודת החיבור של שני כלי דם או של שני איברים צינוריים.

גיזרון[עריכה]

  1. מן נ־שׁ־ק בעניין מגע, הִשִּׁיק במשמע כללי 'הביא למגע'. בתלמוד נזכרת המילה בהלכות טומאה וטהרה. למשל: השקת פני המים השאובים בבור מקווה עם פני מי גשמים טהורים בבור סמוך לשם הכשרת המקווה לטבילה; או השקעת כלי, ובו מים טובים לשתייה שנטמאו, עד שפני מימיו נושקים בפני מי המקווה ונוגעים בהם (ראו: רש"י על חולין כו ב). השקה, בהקשר זה, היא היפוכה של טבילה.
  2. בהשאלה מהגדרה 1: להוריד כלי שיט מהיבשה אל הים, פירושו הצמיד אותו למי הים -- על סמך השימוש בתלמוד. בהקשרה הימי, היא מחידושי דוד רמז. על יסוד: "עריבה שהיא מלאה כלים והשיקה למקוה צריכה כשפופרת הנוד ומעיין כל שהוא." (תוספתא/מקואות/ה).[1] [2]
  3. בהשאלה מהגדרה 2: לפי האנלוגיה בין השקת מיזם חדש ובין השקת כלי שיט חדש בים.
  4. מהמשמע הכללי השיק 'הביא למגע'.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   הצמדה
   הורדת כלי שיט לים
   חנוכה
   נקודת חיבור של שני כלי דם

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: השקה (הלכה)
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: השקה (אוניה)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: השקת אניות

סימוכין[עריכה]

  1. ד"ר הדר פרי, חידושי הלשון של דוד רמז.
  2. אילון גלעד, מהשפה פנימה: "מפעלו הלשוני האדיר של דוד רמז". "הארץ", 1 ביולי 2020.

הִשְׁקָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא השקה
שורש וגזרה שׁ־ק־י/ה
בניין הִפְעִיל
גנן משקה את הגן
  1. הביא לאחר לשתות.
    • וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת-אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא-יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ.“ (בראשית יט, פסוק לה)
    • ”...אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.“ (דברים יא, פסוק י)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ.“ (שופטים ד, פסוק יט)
    • ”וָאֶקַּח אֶת-הַכּוֹס מִיַּד יְהוָה וָאַשְׁקֶה אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-שְׁלָחַנִי יְהוָה אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו כה, פסוק יז)

גיזרון[עריכה]

  • מקור הפועל במקרא. המילה משותפת למספר לשונות שמיות; למשל ערבית: أَسْقَى (אַסְקָא)

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: water‏‏‏‏


השורש שׁקי

קטגוריה:שׁקי (שורש)