הזהיר
מראה
הִזְהִיר א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזהיר |
| שורש וגזרה | ז־ה־ר |
| בניין | הִפְעִיל |
- העיר למען הבאת תשומת לב, והודיע על סכנה העלולה לקום אלמלא כן.
- ”וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.“ (שמות יח, פסוק כ)
- ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ אִישׁ-הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירוֹ וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק י)
- ”וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.“ (יחזקאל ג, פסוק כ)
- ”וְכָל-רִיב אֲשֶׁר-יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים, וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַיהוָה וְהָיָה-קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל-אֲחֵיכֶם; כֹּה תַעֲשׂוּן, וְלֹא תֶאְשָׁמוּ.“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק י)
גיזרון
[עריכה]- ייתכן שבהשאלה מן הִזְהִיר ב שלהלן. האזהרה גורמת לסכנה להיות בהירה יותר.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הִזְהִיר ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הזהיר |
| שורש וגזרה | ז־ה־ר |
| בניין | הִפְעִיל |
- היה בהיר, הפיץ אור.
- ”וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.“ (דניאל יב, פסוק ג)
- "בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים." (אל מלא רחמים)
- ”מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא / רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד, / וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, / עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!“ (רַקֶּפֶת
, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת) - "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
- המצב לאחרונה לא כזה מזהיר.
גיזרון
[עריכה]- גזירת פועל מן זוהר. הפועל בפירוש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.