מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
הזהיר
|
| שורש וגזרה |
ז־ה־ר
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- העיר למען הבאת תשומת לב, והודיע על סכנה העלולה לקום אלמלא כן.
- ”וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.“ (שמות יח, פסוק כ)
- ”וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ אִישׁ-הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירוֹ וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק י)
- ”וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.“ (יחזקאל ג, פסוק כ)
- ”וְכָל-רִיב אֲשֶׁר-יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים, וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם, וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַיהוָה וְהָיָה-קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל-אֲחֵיכֶם; כֹּה תַעֲשׂוּן, וְלֹא תֶאְשָׁמוּ.“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק י)
| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
הזהיר
|
| שורש וגזרה |
ז־ה־ר
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- היה בהיר, הפיץ אור.
- ”וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.“ (דניאל יב, פסוק ג)
- "בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים." (אל מלא רחמים)
- ”מִתַּחַת לַסֶּלַע צוֹמַחַת לְפֶלֶא / רַקֶּפֶת נֶחְמֶדֶת מְאוֹד, / וְשֶׁמֶש מַזְהֶרֶת נוֹשֶׁקֶת, עוֹטֶרֶת, / עוֹטֶרֶת לָהּ כֶּתֶר וָרֹד!“ (רַקֶּפֶת
, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
- המצב לאחרונה לא כזה מזהיר.
- גזירת פועל מן זוהר. הפועל בפירוש זה מופיע פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה