מותת

מוֹתֵת[עריכה]

הביא למותו של חי. סיים תהליך המתה בצורה מכוונת.
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דמיך [דָּמְךָ] עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ ה'“ (שמואל ב׳ א, פסוק טז)
- ”עֲמָד נָא עָלַי וּמֹתְתֵנִי כִּי אֲחָזַנִי הַשָּׁבָץ כִּי כָל עוֹד נַפְשִׁי בִּי..וָאֶעֱמֹד עָלָיו וַאֲמֹתְתֵהוּ כִּי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ“ (שמואל ב׳ א, פסוקים ט – י)

בנין פיעל. המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא כולם במעשה אחד. לדעת המלבי"ם השורש מרובע מ־ו־ת־ת.

השורש מ־ו־ת הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך משקל "פָעֵל".