דדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דִּדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ד־ד־י/ה
בניין
  1. הוליך אדם או בעל חיים המתקשה בהליכה.
    • "מדדין עגלין וסייחין ברשות הרבים אשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור" (שבת פי"ח)
  2. הלך בקושי, בפסיעות קטנות כמעט נגרר.
    • כל המדדה, אין מדדה יותר מחמשים אמה

גיזרון[עריכה]

לשון חז"ל. במקרא נמצא בשני מקומות אך הפירוש אינו מוסכם. א. "כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד־בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְוֹדָ֗ה הָמוֹן חוֹגֵג" (תהלים מב) ב. "מָה אֲדַבֵּר וְאָמַר לִי וְהוּא עָשָׂה אֶדַּדֶּה כָל שְׁנוֹתַי עַל מַר נַפְשִׁי" (ישעיהו לח) לדעת אבן עזרא משמעו לשון נענוע וכן דידוי שבמשנה.

נגזרות[עריכה]

דֻּדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ד־ד־י/ה
בניין

מילים נרדפות[עריכה]