הדוס
הִדּוּס
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הידוס |
| הגייה* | hidus |
| חלק דיבר | שם פעולה |
| מין | זכר |
| שורש | ה־ד־ס ב |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ הִדּוּסִים |
- לשון חז"ל הליכה קופצנית (כעין ריקוד) או מתנדנדת.
- ”תא שמע: הידוס אינו מועד, ויש אומרים: הרי זה מועד.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף יז, עמוד ב)
- "רון מיצמץ לעברה, ואז השיב לה חיוך מהוסס. ההליכה שלו הפכה מייד למשהו דומה יותר להידוס." (הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם, בתרגום גילי בר-הלל סמו, עמ' 204)
- לשון חז"ל נבירה של חיה בתוך האדמה לחיפוש מזון.
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל, מהפועל הִדֵּס, ראו שם בגיזרון.