מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
דַּל .
שאב מים , הוציא מים (מבאר , מעיין וכד').
” וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן.“ (שמות ב , פסוק טז ) בהשאלה:
לדלות פרטים חשובים מתוך סיפורו
אכדית dalû באותה משמעות. בלשון חז"ל מילה קרובה שמשמעה להרים: הדלה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה * dala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ל־ל
דרך תצורה
נטיות דלת-
לשון המקרא ”דּוֹרִי, נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי--כְּאֹהֶל רֹעִי; קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי, מִיּוֹם עַד-לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי“ (ישעיהו לח , פסוק יב ) ”רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים“ (שיר השירים ז , פסוק ו )
העלה. נישא ורומם.
”אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי.“ (תהלים ל , פסוק ב )
ערך זה עוסק בדָּלָה, פועל. לערך העוסק בדַּלָּה, תואר בנקבה; ראו את צורת היסוד, דַּל.
