שאב

שָׁאַב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שאב
שורש וגזרה	שׁ־א־ב
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא העלה ומשך (עפ"ר נוזל).

   • ”וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב, וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו.“ (בראשית כד, פסוק כ)
   • ”וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה.“ (ישעיהו יב, פסוק ג)

2. יצר כוח (עפ"ר וואקום, או כוח שדה מגנטי) ומשך אליו.

3. בהשאלה:

   • הסופר שאב את ההשראה לכתיבת הספר מאירוע החטיפה.

גיזרון

• מקראי. רק בהקשר למים.
• מקביל לאכדית: sābu - לשאוב מים.

צירופים

• שואב אבק
• אבן שואבת

נגזרות

• שאיבה
• שואבה
• שאוב

מילים נרדפות

• דלה
• הפיק

תרגום

• אנגלית: pump‏‏‏‏

ראו גם

• מצץ
• ינק
• שאף
• משאב