גמד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּמֵּד.

גַּמָּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גמד
הגייה* gamad
חלק דיבר שם־עצם ושם־תואר
מין זכר
שורש ג־מ־ד
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ גַּמָּדִים; נ׳ גַּמֶּדֶת, נ"ר גַּמָּדוֹת
גמד (2)
  1. קצר קומה, אדם נמוך מאוד.
  2. כינוי בעברית לכמה סוגים של דמויות לא־אנושיות שמופיעות במיוחד במיתולוגיה הנורדית, באגדות־עם אירופיות ובספרות פנטזיה. דמויות האלה מתאפיינות בקומה נמוכה או בממדים קטנים במיוחד.
    • באגדה "שלגיה" יש שבעה גמדים.
  3. [רפואה] אדם שגובהו נשאר נמוך מ־145 ס"מ עקב מחלה שעצרה את גדילתו (מיושן. כיום מקובל יותר המונח: נמוך קומה).
  4. [סלנג] כינוי לאדם נמוך (לפעמים כעלבון).
    • תראה את שחקן הכדורסל הזה. אני ממש גמד לעומתו.

גיזרון[עריכה]

  • המילה "גַּמָּד" מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק "וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ" (יחזקאל כז, פסוק יא). רש"י כותב בפירושו לפסוק: "תרגם יונתן 'ואף קפוטקאי'; שמעתי משמו של רבי מנחם: על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים, אנדוי"ש בלע"ז; ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה". 'קפוטקאי' הוא בן המחוז קפודקיא/קפוטקיא.
  • יש הסבורים כי המילה נגזרה משמה של מידת האורך הקדומה גֹּמֶד. למשל, בפירוש מצודת ציון על הפסוק נכתב: "וגמדים - כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון "גֹּמֶד אָרְכָּהּ" (שופטים ג, פסוק טז) שר"ל אמת הזרוע". כן מפרש המלבי"ם על הפסוק: "כאנשים קטנים שגומד ארכם נדמו בעמדם על המגדל הגבוה".

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הפירוש שהביא רש"י התבסס כנראה על הסברה כי בתקופות קדומות הוצבו אנשים נמוכים במיוחד במגדלי תצפית, ומשם ראו את הנעשה במחנות האויב. בשל מידתם הקצרה, לא הצליח האויב לפגוע בהם בחצים.
למשל, בפירוש מצודת דוד על הפסוק ביחזקאל נכתב "וגמדים - אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראם האויב לזרוק בהם חצים".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גמד


השורש גמד

השורש ג־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמַד גּוֹמֵד יִגְמֹד גְּמֹד לִגְמֹד
נִפְעַל נִגְמַד נִגְמָד יִגָּמֵד הִגָּמֵד לִהִגָּמֵד
הִפְעִיל הִגְמִיד מַגְמִיד יַגְמִיד הַגְמֵד לְהַגְמִיד
הֻפְעַל הֻגְמַד מֻגְמָד יֻגְמַד -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּד מְגַמֵּד יְגַמֵּד גַּמֵּד לְגַמֵּד
פֻּעַל גֻּמַּד מְגֻמָּד יְגֻמַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּד מִתְגַּמֵּד יִתְגַּמֵּד הִתְגַּמֵּד לְהִתְגַּמֵּד

גֹּמֶד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גומד
הגייה* gomed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־מ־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ גְּמָדִים
  1. לשון המקרא מידת אורך. לפי הפרשנות המסורתית הייתה שווה לאמה. רש"י סבור כי הייתה קצרה במעט מאמה.
    • "וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ." (שופטים ג, פסוק טז).

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד: "גומד ארכה - קצרה ממדת חרב עם כי חגרה מתחת למדיו מ"מ נרגש היה בליטתה אם היתה כמדת חרב."
  • מצודת ציון: "גמד - אמה."
  • רד"ק: "גומד ארכה - שיעור אמה וכן ת"י גרמידא."
  • רלב"ג: "לא היה ארכה כי אם אמה."
  • רש"י: "גומד ארכה - אמה גדומה."

ראו גם[עריכה]


השורש גמד

השורש ג־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמַד גּוֹמֵד יִגְמֹד גְּמֹד לִגְמֹד
נִפְעַל נִגְמַד נִגְמָד יִגָּמֵד הִגָּמֵד לִהִגָּמֵד
הִפְעִיל הִגְמִיד מַגְמִיד יַגְמִיד הַגְמֵד לְהַגְמִיד
הֻפְעַל הֻגְמַד מֻגְמָד יֻגְמַד -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּד מְגַמֵּד יְגַמֵּד גַּמֵּד לְגַמֵּד
פֻּעַל גֻּמַּד מְגֻמָּד יְגֻמַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּד מִתְגַּמֵּד יִתְגַּמֵּד הִתְגַּמֵּד לְהִתְגַּמֵּד