שיחה:גמד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בלי שום קשר להצבעה שמתנהלת עכשיו, המילה "גמד" צריכה להופיע לפני המילה "גׁמד", כיוון שפותחים במילה הנפוצה והשימושית יותר, ורק אחר-כך עוברים למילים הנדירות או הארכאיות. דרור_ק 00:54, 20 אפריל 2006 (IDT)

מצאתי כמה בעיות באטימולוגיה - קודם כול, לא מצאתי סימוכין לסברה שהמילה "גמד" נגזרה מהמידה "גומד". השארתי את האפשרות הזאת, אבל בהסתייגות. שנית, מילון אבן שושן מזכיר את פירוש רש"י לספר יחזקאל כמקור המשמעות המודרנית של "גמד". ואכן, אמנם מצאתי את הציטוט מרש"י, וראוי לפיכך להביא אותו. רש"י עצמו מביא כמה פרשנויות חלופיות למילה הזו (אני מודה שלא את כולן הבנתי), אף אחד מהן לא מזכירה את המילה "גומד". דווקא באטימולוגיה למילה "גומד" מצוטט רש"י כמפרש "אמה גדומה". אם כך, רש"י סבר ש"גומד" היא מידה קטנה מ"אמה". בכל מקרה, אי אפשר לומר שהמילים הן מילים נרדפות רק על סמך פירוש ויהא חשוב ככל שיהא (ובמקרה זה יש פרשן חשוב שדווקא לא תומך בסברה הזאת). מילים נרדפות הוא מונח תיאורי. כלומר, רק אם אנחנו יכולים לראות במו עינינו או לשמוע במו אוזנינו שמילים מתחלפות ביניהן בלי שנוצר הבדל גדול במשמעות, אזי אפשר לומר שאלה מילים נרדפות. אולם בתנ"ך בשום מקום לא מוחלפת המילה "גומד" ב"אמה". אלה מילים המופיעות במקומות שונים בתנ"ך בלי קשר ביניהן. לפיכך אין לנו ראיות כי אלה מילים נרדפות. דברי הפרשנים הם דעה - אולי דעה סבירה, אולי דעה חשובה - אבל רק דעה. דרור_ק 01:49, 20 אפריל 2006 (IDT)
דרור, תודה על ההבהרה בנוגע לרש"י. למיטב זכרוני, את האטימולוגיה של "גומד" קראתי במילון בן-יהודה. ולגבי גומד ואמה - כך הגדיר אבן-שושן (שוב, למיטב זכרוני). בברכה, גיא 16:34, 20 אפריל 2006 (IDT)
בדקתי באבן שושן. הוא כותב, כנראה על-פי פירוש רש"י, שגומד ארוכה במעט מאמה. הוא לא מקשר בין גמד לבין גומד. לגבי פירוש רש"י לגמד, אני רוצה לתקן מה שכתבתי לעיל, הוא דווקא כן מקשר בינה לבין גומד, אבל בהקשר אחר לגמרי. הוא מביא פירוש שעל-פיו הגמדים נקראו כך כיוון שהיו יורדי ים שתפקידם היה למדוד את עומק הים בגומד (אני מקווה שהבנתי נכון את הפירוש אחרי כמה קריאות, וקריאת תרגום לאנגלית). דרור_ק 00:18, 21 אפריל 2006 (IDT)
לא הבנתי, האם קראת גם בבן-יהודה בנוגע לגומד? משם האטימולוגיה. כל הכבוד על איסוף המידע ;-) גיא 00:43, 21 אפריל 2006 (IDT)
לא. לצערי אין לי מהדורה של מילון בן-יהודה בבית, ואני לא חושב שהמילון שלו הועלה לרשת. פירוש רש"י, לעומת זאת כן הועלה לרשת, ומקריאה שלו הבנתי שרש"י מביא דעה ש"גמד" הוא מי שמודד עומקם של ימים בגומד (ואני מקווה שהבנתי נכון את לשונו של רש"י). לגבי הפירוש "ננסים" רש"י אינו מביא את המילה "גומד" כצידוק. יכול להיות שבן-יהודה מרחיב את פירוש רש"י וגורס שגם גמד במובן "ננס" קשור במילה גומד. אם כך, כדי לכתוב באטימולוגיה שזו פרשנות של בן-יהודה. ככל שיכולתי לחפש ולשאול, אין לדעה הזאת שום אסמכתאות בחקר המקרא. למעשה, מעיון בספר יחזקאל, נראה לפי ההקשר ש"גמדים" הם בני עם כלשהו, או אולי סוג מסוים של לוחמים, והמילה המקורית אינה אומרת דבר על גובהם. דרור_ק 08:12, 21 אפריל 2006 (IDT)
אינני מבין מה הבעיה, שהרי כך כתבתי בגרסה שקדמה לתיקוניך: "ככל הנראה, הכינוי גמד ניתן בתחילה לאנשים שמידתם היתה קרובה (בהגזמה) לגוֹמֶד. מנגד, יש הסבורים כי בתקופות קדומות היה עַם של אנשים קצרי-קומה שנקראו "גמדים"." למרות הופעת המילה במקרא, פרשני המקרא אינם היחידים שניסו להתחקות אחר מקורה. בן-יהודה, למיטב ידיעתי, לא בדה אטימולוגיות מלבו, אלא ליקט אותן לאחר קריאות רבות בספריהם של אחרים (ולעתים אף ציין מקורות). הוא תמיד מציין את כל האטימולוגיות שהן סברות מקובלות ועלה בידו למצאן. אם כך, אין זו פרשנות אישית שלו.
ובנוגע להגדרה: מה ההבדל בין פירושים 1 ו-3? לעניות דעתי הם נרדפים (לפחות זו הייתה כוונתי כאשר כתבתי את הפירוש).
בברכה, גיא 11:10, 21 אפריל 2006 (IDT)
אתחיל מהסוף - יש הבדל בין "אדם נמוך", לבין "אדם שגובהו נשאר נמוך מ-145 ס"מ עקב מחלה שעצרה את גדילתו". ההגדרה הראשונה היא כללית ויחסית. ההגדרה האחרת שייכת לתחום הרפואה, ומגדירה סף אבסולוטי, וגם תנאי שנמיכות הקומה תנבע ממחלה. נכון שיש קשר הדוק בין ההגדרות, אבל הן לא זהות. אפשר היה ליצור סעיפי משנה להגדרות (דנו בנושא בשיחה של שער). לעניין האטימולוגיה יש כמה בעיות: 1. הביטוי "ככל הנראה" פירושו - מתוך עיון פשוט בטקסט המקורי, או מתוך עובדות היסטוריות ידועות, אפשר להגיע למסקנה X. זה לא נכון במקרה של "גמד". הפסוק מיחזקאל כולו קשה לפירוש, ודווקא עיון פשוט לא מוביל למסקנה שמדובר בננסים. אם בן יהודה גורס שהמילה "גמד" נגזרה מהמילה "גומד", אזי זו דעתו, וצריך להביא דברים בשם אומרם. אם הוא מצטט מישהו אחר, אזי צריך להביא את שמו של מי שאמר את הדברים במקור. בכל מקרה, אי אפשר להציג דעה פרשנית שנויה במחלוקת כאילו היא עולה בפשטות מהכתוב. הסברה כי היה עם קדום של אנשים קצרי קומה שנקראו "גמדים" היא בעייתית, כי אין לנו שום עדויות היסטוריות על עם כזה במזרח התיכון (דווקא יש גזע כזה במרכז אפריקה, אבל אפילו היום הם לא מרבים לבקר בארץ, קל וחומר בימים ההם). במקרה כזה ראוי לציין את מקור הסברה, מי העלה אותה או באיזה ספר נכתבה. אחרת יש הטעיה מסוימת - נראה כאילו זאת סברה מבוססת המקובלת על רבים. דרור_ק 12:19, 21 אפריל 2006 (IDT)

גמד בנקבה, אחוד הגדרות[עריכה]

  1. בהטית הנקבה ראיתי גם גַּמָּדָה אך בעקר גַּמֶּדֶת. אם יש למישהו סמוכין - שיוסיף נא.
  2. כדאי לדעתי לאחד את הגדרה 4 ("כינוי לאדם נמוך") ואת הגדרה 1 ("קצר קומה, אדם נמוך מאוד"). אפשר להעיר שהמלה משמשת לעתים גם כגדוף. כחלון (שיחה) 05:19, 4 בספטמבר 2013 (IDT)