”אורך הממוצעים או מרוב האנשים יהיה שתי אמות ומחצה. [...] ואותם הארוכים ביותר ממדה הנזכרת יקראו בשם ענקים (ריזען), והקצרים פחות ממדה הנזכרת יקראו בשם גמדים (גצווערגע).“ (ראשית לימודים א, מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
”מֵהֶם גִּדְלֵי קוֹמָה עוֹמְסִים בַּסֵּבֶל, מהֶם גַּמָדִים בַּבַּיִת יַעֲבֹדוּ, שָׁרִים וּמְחוֹלְלִים וּפֹרְטִים עַל נֵבֶל“ (אסנת בת פוטיפרע, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
כינוי בעברית לכמה סוגים של דמויות לא־אנושיות שמופיעות במיוחד במיתולוגיה הנורדית, באגדות־עם אירופיות ובספרותפנטזיה. דמויות האלה מתאפיינות בקומה נמוכה או בממדים קטנים במיוחד.
”אָז תֵּרֵד מַקְהֵלַת גַּמָּדִים בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה בִּרְנָנָה; שַׁאֲנַנָּה כַּחֲלוֹם יֶלֶד קָטָן, עֲנֻגָּה כְּקֶרֶן הַלְּבָנָה“ (גמדי ליל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
באגדה "שלגיה" יש שבעה גמדים.
(רפואה) אדם שגובהו נשאר נמוך מ־145 ס"מ עקב מחלה שעצרה את גדילתו (מיושן. כיום מקובל יותר המונח: נמוך קומה).
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק: ”וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ“ (יחזקאל כז, פסוק יא), כשם קבוצי של עם המשרת בצבא העיר הפיניקית-צוֹר לצד עמים אחרים כמו פרס, לוד ובני ארווד (עיר פיניקית). ישנם הסבורים שהמילה "גַמָּדִים" במקרא היא שיבוש של מעתיק מקראי קדום, שהחליף בין האות רי"ש לאות דל"ת, ווהכתיב הנכון הוא: "גמרים", בני גומר בן יפת.[1].
דא עקא, הקשר בין הגמד המופיע בתנ"ך עם בני אדם נמוכים הוא כנראה חסר בסיס עובדתי[2] ונובע מדמיון מקרי של השם הקיבוצי הנדון לשורש ג-מ-ד (קרוב אל קמט, קמץ) שעניינו 'התכווצות, היה קטן יותר'.[3][4][5][6] הנחה שגויה זו חדרה לרובד עברית-חדשה בעקבות דברי רש"י''י על תיבת "גמד": יש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה (רשי על יחזקאל כז יא).[7]. קיימת מקבילה בערבית בהגיית: ג'מאד (جَمَاد) בהוראת: דומם אינו צומח וגדל.
זהות העם הזה לא ידוע ובשל חוסר נתונים, ההשערות הן בגדר ניחוש:[2][9]
הירונימוס, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית (וולגטה) בסוף המאה ה־4, תרגם "וגמדים" ביחזקאל כז יא: פיגמי Pigmae,[10] בני עם של גמדים במיתולוגיה היוונית. פירושו מתבסס כנראה על הדמיון למילה גֹּמֶד (שופטים ג טז) שפירושה אמה - מידת אורך מקראית של כחצי מטר.[11]
תרגום השבעים מתרגם גמד ליוונית fulax) φύλαξ) 'שומר', בלי לנחש את זהות העם הזה,[12] וגם תרגום פשיטתא לסורית.[13]
תרגום יונתן מתרגם לקַפּוּטְקָאֵי,[14] אזור מוכר[15] באסיה הקטנה,[16] שהוא גם תרגום של כפתור (כְּרֵתִים) באונקלוס וביונתן[17] - לא ברור למה.
התנא סומכוס פירש "גַמָּדִים" – "גם-מדים", כלומר אנשים מממלכת מָדַי.[18]
רש"י על יחזקאל כז יא: "תרגם יונתן 'ואף קפוטקאי' [קפוטקאי = מן קפודקיה, חבל ארץ באסיה הקטנה]. שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה.
מצודת דוד על יחזקאל כז יא: "וגמדים" - אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראם האויב לזרוק בהם חצים".
מצודת ציון על יחזקאל כז יא: "וגמדים" - כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג') שר"ל אמת הזרוע.
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. רש"י פירש - שלא היתה זו אמה שלמה כי אם "גומד ארכה - אמה גדומה".
מופיע במשנה. תרגום השבעים ופרשנים עתיקים פירשו תיבת גומד בהוראת חצי-אמה או אמה-קטנה . בלשון ארמית של תרגום יונתן,מנדאית, ובארמית-בבלית תורגמה תיבת גמד לתיבה בעלת ארבעה עיצורים - "גרמידא", garmida. סורית - גורמידא וגם גורמייזא
יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּמֵּד.
ערך בוויקיפדיה: גמד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גמדים