גמד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף גימד)
יש להוסיף לדף זה את הערך: גִּמֵּד.

גַּמָּד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גמד
הגייה* gamad
חלק דיבר תואר ושם־עצם
מין זכר
שורש ג־מ־ד
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ גַּמָּדָה או גַּמֶּדֶת; ר׳ גַּמָּדִים, גַּמָּדֵי־; נ"ר גַּמָּדוֹת
גמד (2)
  1. אדם נמוך מאוד.
    • ”אורך הממוצעים או מרוב האנשים יהיה שתי אמות ומחצה. [...] ואותם הארוכים ביותר ממדה הנזכרת יקראו בשם ענקים (ריזען), והקצרים פחות ממדה הנזכרת יקראו בשם גמדים (גצווערגע).“ (ראשית לימודים א, מאת ברוך לינדא, 1788, באתר מאגרים)
    • ”מֵהֶם גִּדְלֵי קוֹמָה עוֹמְסִים בַּסֵּבֶל, מהֶם גַּמָדִים בַּבַּיִת יַעֲבֹדוּ, שָׁרִים וּמְחוֹלְלִים וּפֹרְטִים עַל נֵבֶל“ (אסנת בת פוטיפרע, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
  2. כינוי בעברית לכמה סוגים של דמויות לא־אנושיות שמופיעות במיוחד במיתולוגיה הנורדית, באגדות־עם אירופיות ובספרות פנטזיה. דמויות האלה מתאפיינות בקומה נמוכה או בממדים קטנים במיוחד.
    • ”אָז תֵּרֵד מַקְהֵלַת גַּמָּדִים בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה בִּרְנָנָה; שַׁאֲנַנָּה כַּחֲלוֹם יֶלֶד קָטָן, עֲנֻגָּה כְּקֶרֶן הַלְּבָנָה“ (גמדי ליל, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • באגדה "שלגיה" יש שבעה גמדים.
  3. (רפואה) אדם שגובהו נשאר נמוך מ־145 ס"מ עקב מחלה שעצרה את גדילתו (מיושן. כיום מקובל יותר המונח: נמוך קומה).
  4. [סלנג] כינוי, לעתים מעליב, לאדם נמוך.
    • תראה את שחקן הכדורסל הכושי הלז שהיהודים הללו ממש גמדים לעומתו.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק: וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ “ (יחזקאל כז, פסוק יא), כשם קבוצי של עם המשרת בצבא העיר הפיניקית-צוֹר לצד עמים אחרים כמו פרס, לוד ובני ארווד (עיר פיניקית). ישנם הסבורים שהמילה "גַמָּדִים" במקרא היא שיבוש של מעתיק מקראי קדום, שהחליף בין האות רי"ש לאות דל"ת, ווהכתיב הנכון הוא: "גמרים", בני גומר בן יפת.[1].
דא עקא, הקשר בין הגמד המופיע בתנ"ך עם בני אדם נמוכים הוא כנראה חסר בסיס עובדתי [2] ונובע מדמיון מקרי של השם הקיבוצי הנדון לשורש ג-מ-ד (קרוב אל קמט, קמץ) שעניינו 'התכווצות, היה קטן יותר'.[3][4][5][6] הנחה שגויה זו חדרה לרובד עברית-חדשה בעקבות דברי רש"י''י על תיבת "גמד": יש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה (רשי על יחזקאל כז יא).[7]. קיימת מקבילה בערבית בהגיית: ג'מאד (جَمَاد) בהוראת: דומם אינו צומח וגדל.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • זהות העם הזה לא ידוע ובשל חוסר נתונים, ההשערות הן בגדר ניחוש:[2][9]
    • הירונימוס, מתרגם התנ"ך והברית החדשה ללטינית (וולגטה) בסוף המאה ה־4, תרגם "וגמדים" ביחזקאל כז יא: פיגמי Pigmae,[10] בני עם של גמדים במיתולוגיה היוונית. פירושו מתבסס כנראה על הדמיון למילה גֹּמֶד (שופטים ג טז) שפירושה אמה - מידת אורך מקראית של כחצי מטר.[11]
    • תרגום השבעים מתרגם גמד ליוונית fulax) φύλαξ) 'שומר', בלי לנחש את זהות העם הזה,[12] וגם תרגום פשיטתא לסורית.[13]
    • תרגום יונתן מתרגם לקַפּוּטְקָאֵי,[14] אזור מוכר[15] באסיה הקטנה,[16] שהוא גם תרגום של כפתור (כְּרֵתִים) באונקלוס וביונתן[17] - לא ברור למה.
  • התנא סומכוס פירש "גַמָּדִים" – "גם-מדים", כלומר אנשים מממלכת מָדַי.[18]
  • רש"י על יחזקאל כז יא: "תרגם יונתן 'ואף קפוטקאי' [קפוטקאי = מן קפודקיה, חבל ארץ באסיה הקטנה]. שמעתי משמו של רבי מנחם על שם שיורדין בים עד התהום משערי גומדי אמות עומקה נקראו גמדים אנדוי"ש בלע"ז ויש פותרים שהם ננסים ונכנסין במדת אמה.
  • מצודת דוד על יחזקאל כז יא: "וגמדים" - אנשים קצרי המדה היו על המגדלים לראות משם מה הנעשה במחנה האויב ובעבור קטנותם לא ראם האויב לזרוק בהם חצים".
  • מצודת ציון על יחזקאל כז יא: "וגמדים" - כן יקראו אנשי מדה קצרה והוא מלשון גמד ארכה (שופטים ג') שר"ל אמת הזרוע.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גמד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גמדים

סימוכין[עריכה]

  1. גרשון ברין ויהודה שיף, עולם התנך / יחזקאל, עמ' 125.
  2. 2.0 2.1 Gesenius.
  3. ולמילה המקראית גוֹמֶד 'מידת אורך קטנה', מילה שגם נובעת מאותו שורש ג-מ-ד.
  4. יסטרוב.
  5. CAL.
  6. גזניוס.
  7. ספריא.
  8. לחקר השמות והכינוים / ש. קליין.לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. א'- ד‎' (ניסן תרפ"ט), עמ':333
  9. Pulpit Commentary: "On the whole, we must leave the problem as one that we have no data for solving".
  10. ביוונית: Πυγμαῖοι, באנגלית: Pygmies. למשל: ”הֶרֶג וָמָוֶת בְּכַנְפֵיהֶם לְעַם הַפִּגְמַיִּים מְבִיאִים / הֵם, בְּהַצּוֹתָם עֲלֵיהֶם הַשְׁכֵּם עִם-דִּמְדּוּמֵי שָׁחַר.“ (איליאדה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי., בפרויקט בן יהודה)
  11. אילון גלעד, "כיצד הגיעו לעברית המלים גַּמָּד ונַנָּס?", באתר "הארץ", 20 בפברואר 2020.
  12. LXX.
  13. פשיטתא: ܘܢܿܛܪܝܢ ܒܡ̈ܓܕܠܝܟ (פשיטתא) = ונוטרין במגדליך (פשיטתא), נטר = שמר.
  14. ”וְאַף קַפּוּטְקָאֵי בְּמִגְדָלֵיךְ“ (יונתן על יחזקאל כזפסוק יא)
  15. Cappadocia.
  16. יסטרוב, CAL.
  17. כמו בראשית י יד, דברים ב כג.
  18. משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית, 1954. כרך ב' עמ' 517.


השורש גמד

השורש ג־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמַד גּוֹמֵד יִגְמֹד גְּמֹד לִגְמֹד
נִפְעַל נִגְמַד נִגְמָד יִגָּמֵד הִגָּמֵד לִהִגָּמֵד
הִפְעִיל הִגְמִיד מַגְמִיד יַגְמִיד הַגְמֵד לְהַגְמִיד
הֻפְעַל הֻגְמַד מֻגְמָד יֻגְמַד -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּד מְגַמֵּד יְגַמֵּד גַּמֵּד לְגַמֵּד
פֻּעַל גֻּמַּד מְגֻמָּד יְגֻמַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּד מִתְגַּמֵּד יִתְגַּמֵּד הִתְגַּמֵּד לְהִתְגַּמֵּד

גֹּמֶד[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גומד
הגייה* gomed
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־מ־ד
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ גְּמָדִים
  1. לשון המקרא מידת אורך. לפי הפרשנות המסורתית הייתה שווה לאמה. רש"י סבור כי הייתה קצרה במעט מאמה.
    • ”וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אוֹתָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינוֹ.“ (שופטים ג, פסוק טז).
    • ”נִימֵי כִפָּה שֶׁל זְקֵנָה, וְהַגּוֹמָדִין שֶׁל עַרְבִיִּין, וְהַקֻּלְקִין, וְהַפֻּנְדָּא, וְהַמַּעֲפֹרֶת, וְהַפַּרְגּוֹד, נִימֵיהֶן כָּל שֶׁהֵן.“ (משנה, מסכת כליםפרק כט, משנה א)
  2. [אנטומיה] (יש לשכתב פירוש זה): עצם באמת היד.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. רש"י פירש - שלא היתה זו אמה שלמה כי אם "גומד ארכה - אמה גדומה".
  • מופיע במשנה. תרגום השבעים ופרשנים עתיקים פירשו תיבת גומד בהוראת חצי-אמה או אמה-קטנה . בלשון ארמית של תרגום יונתן,מנדאית, ובארמית-בבלית תורגמה תיבת גמד לתיבה בעלת ארבעה עיצורים - "גרמידא", garmida. סורית - גורמידא וגם גורמייזא

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד: "גומד ארכה - קצרה ממדת חרב עם כי חגרה מתחת למדיו מ"מ נרגש היה בליטתה אם היתה כמדת חרב."
  • מצודת ציון: "גמד - אמה."
  • רד"ק: "גומד ארכה - שיעור אמה וכן ת"י גרמידא."
  • רלב"ג: "לא היה ארכה כי אם אמה."

ראו גם[עריכה]


השורש גמד

השורש ג־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּמַד גּוֹמֵד יִגְמֹד גְּמֹד לִגְמֹד
נִפְעַל נִגְמַד נִגְמָד יִגָּמֵד הִגָּמֵד לִהִגָּמֵד
הִפְעִיל הִגְמִיד מַגְמִיד יַגְמִיד הַגְמֵד לְהַגְמִיד
הֻפְעַל הֻגְמַד מֻגְמָד יֻגְמַד -אין- -אין-
פִּעֵל גִּמֵּד מְגַמֵּד יְגַמֵּד גַּמֵּד לְגַמֵּד
פֻּעַל גֻּמַּד מְגֻמָּד יְגֻמַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּד מִתְגַּמֵּד יִתְגַּמֵּד הִתְגַּמֵּד לְהִתְגַּמֵּד