גחלת
מראה
(הופנה מהדף גחלים)
גַּחֶלֶת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גחלת |
הגייה* | gakhelet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ח־ל |
דרך תצורה | משקל קַטֶּלֶת |
נטיות | ר׳ גֶּחָלִים; גַּחֶלֶת־, ר׳ גַּחֲלֵי־ |
- לשון המקרא פחם בוער.
- ”וְלָקַח מְלֹא־הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי־אֵשׁ, מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יהוה; וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וְהֵבִיא מִבֵּית לַפָּרֹכֶת.“ (ויקרא טז, פסוק יב)
- ”עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ־מִפִּיו תֹּאכֵל; גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ט) (גם תהלים יח, פסוק ט)
- ”הִנֵּה הָיוּ כְקַשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם, לֹא־יַצִּילוּ אֶת־נַפְשָׁם מִיַּד לֶהָבָה; אֵין־גַּחֶלֶת לַחְמָם, אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ.“ (ישעיהו מז, פסוק יד)
- ”פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ; וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר־רִיב.“ (משלי כו, פסוק כא)
- לשון ימי הביניים מחלה מדבקת וקטלנית הפוגעת במערכת הנשימה והעיכול. תסמינה העיקרי הוא כוויות בצבע שחור.
- חיידק הגחלת התגלה לראשונה במאה ה־19 על־ידי הרופא הגרמני רוברט קוך.
- בהשאלה מן (1): ניצוץ, שריד חשוב.
- ”...וְנַשְׁמִידָה גַּם אֶת־הַיּוֹרֵשׁ וְכִבּוּ אֶת־גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאָרָה, לְבִּלְתִּי שִׂים־לְאִישִׁי שֵׁם וּשְׁאֵרִית עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק ז)
- יהודי הגולה שמרו על הגחלת היהודית במשך דורות רבים.
גיזרון
[עריכה]- קרבה לערבית: جَحَمَ (גַ'חַםַ) – בָּעַר. אמהרית: גַאּלֲ gāla בהוראת זוהר . תימנית: ג'ייחל מיג'חל jaihal, mijhal בהוראת פחם בוער לחימום מיחם.
- תרגום שאילה מיוונית: ánthrax) ἄνθραξ) – פחם. צבעו של הנגע העורי של המחלה הוא שחור, כצבע הפחם.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]1
2
מידע נוסף
[עריכה]- יש המזהים את מחלת הגחלת עם השחין המקראי.
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: גחלת |