לדלג לתוכן

גדוד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גְּדוּד א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גדוד
הגייה* gdud
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ד־ד
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות ר׳ גְּדוּדִים, גְּדוּדֵי־
  1. קבוצת לוחמים בתוך חטיבה הכוללת כמה מחלקות.
    • ”וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד-הַזֶּה הַאַשִּׁגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי-הַשֵּׁג תַּשִּׁיג וְהַצֵּל תַּצִּיל.“ (שמואל א׳ ל, פסוק ח)
    • ”וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ב)
    • ”תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי-תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי-כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.“ (ירמיהו יח, פסוק כב)
    • ”הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ.“ (איוב כה, פסוק ג)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. אולי משורש גדד, כפועל בהוראת "התאסף". מקבילה מצויה בסורית-ארמית בהגיית גוֹדַא (ܓܘܕܐ) בהוראת חייל, שדה-קרב,קבוצה,התאגדות.
  • רש"ר הירש": ״גדד״: לחתוך חתך בדבר ולפרוץ לתוכו בפתאומיות. ״גדוד״: חבורת אנשים מזוינים הפולשת פתאום כטריז [יתד חדה] לשטח אחר.
  • הואיל משה: "גד גדוד יגודנו – על בני גד יבאו גדודים לשלול שלל ולבוז בז, אך הם יצאו אחרי הגדוד ויצילו רכושם מידו; ולשון גדוד ממקור גדו אילנא (דניאל ד׳:י״א) לשון כריתה; וראשית הוראתו החפירות שהמחרישה עושה בקרקע (נחת גדודיה, תהלים ס״ה:י״א) ומזה לשון לא תתגדדו (דברים י״ד:א׳) לא תשרטו שרטת בבשרכם, וממנו גם כן שם גדודי אנשי הצבא היוצאים למלחמה בשורות מסודרות, ומנהגם גם כן לכרות ולהשחית אל כל אשר יפנו שם.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

גְּדוּד ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גדוד
הגייה* gdud
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ד־ד
דרך תצורה משקל קְטוּל
נטיות ר׳ גְּדוּדִים, גְּדוּדֵי־
  1. לשון המקרא שנעשו שריטות בגופו או חתכים לעורו [1].
    • ”בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת“ (דברים יד, פסוק א)
    • ”כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק“ (ירמיהו מח, פסוק לז)
  2. לשון המקרא בהשאלה: שקע ארוך באדמה.
    • ”תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ“ (תהלים סה, פסוק יא)

גיזרון

[עריכה]
  • ראה בגזרון לעיל.
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.ומקבילה לה מצויה גם בארמית בבלית-יהודית בצורת "גד" בהוראת "אפיק-נהר", בסורית וארמית-בבלית בצורת "גודא" בהוראת חומה. בסורית, גם בהוראת "אבן בספינה המשמשת כדוכן" [2].
  • תיבת גדוד המקראית מקבילה אל הביטוי התלמודי "גידודית" שהוראתה גבשושית-עפר בצידי התלם: ”כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גידודיות גבוהין עשרה טפחים“ (ירושלמי, מסכת עירוביןדף ה, עמוד א)

פרשנים מפרשים

[עריכה]

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ראו גם

[עריכה]

סימוכין

[עריכה]
  1. בכדי לסמל:כאב,או צער
  2. מתוך מילון cal-"גודא"