גדוד

גְּדוּד א

קבוצת לוחמים בתוך חטיבה הכוללת כמה מחלקות.
- ”וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד-הַזֶּה הַאַשִּׁגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי-הַשֵּׁג תַּשִּׁיג וְהַצֵּל תַּצִּיל.“ (שמואל א׳ ל, פסוק ח)
- ”וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתְּהִי לִפְנֵי אֵשֶׁת נַעֲמָן.“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ב)
- ”תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי-תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי-כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי.“ (ירמיהו יח, פסוק כב)
- ”הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ.“ (איוב כה, פסוק ג)

מן המקרא. אולי משורש גדד, כפועל בהוראת "התאסף". מקבילה מצויה בסורית-ארמית בהגיית גוֹדַא (ܓܘܕܐ) בהוראת חייל, שדה-קרב,קבוצה,התאגדות.
רש"ר הירש": ״גדד״: לחתוך חתך בדבר ולפרוץ לתוכו בפתאומיות. ״גדוד״: חבורת אנשים מזוינים הפולשת פתאום כטריז [יתד חדה] לשטח אחר.
הואיל משה: "גד גדוד יגודנו – על בני גד יבאו גדודים לשלול שלל ולבוז בז, אך הם יצאו אחרי הגדוד ויצילו רכושם מידו; ולשון גדוד ממקור גדו אילנא (דניאל ד׳:י״א) לשון כריתה; וראשית הוראתו החפירות שהמחרישה עושה בקרקע (נחת גדודיה, תהלים ס״ה:י״א) ומזה לשון לא תתגדדו (דברים י״ד:א׳) לא תשרטו שרטת בבשרכם, וממנו גם כן שם גדודי אנשי הצבא היוצאים למלחמה בשורות מסודרות, ומנהגם גם כן לכרות ולהשחית אל כל אשר יפנו שם.

לשון המקרא שנעשו שריטות בגופו או חתכים לעורו ^[1].
- ”בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת“ (דברים יד, פסוק א)
- ”כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק“ (ירמיהו מח, פסוק לז)
לשון המקרא בהשאלה: שקע ארוך באדמה.
- ”תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ“ (תהלים סה, פסוק יא)

ראה בגזרון לעיל.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא.ומקבילה לה מצויה גם בארמית בבלית-יהודית בצורת "גד" בהוראת "אפיק-נהר", בסורית וארמית-בבלית בצורת "גודא" בהוראת חומה. בסורית, גם בהוראת "אבן בספינה המשמשת כדוכן" ^[2].
תיבת גדוד המקראית מקבילה אל הביטוי התלמודי "גידודית" שהוראתה גבשושית-עפר בצידי התלם: ”כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גידודיות גבוהין עשרה טפחים“ (ירושלמי, מסכת עירובין – דף ה, עמוד א)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.