בשת
מראה
בֹּשֶׁת
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בושת |
הגייה* | boshet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ב־ו־שׁ |
דרך תצורה | משקל קְטֹלֶת |
נטיות |
- לשון המקרא בושה.
- ”וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי-בֹחֵר אַתָּה לְבֶן-יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ל)
- ”כֹּל הֹבִאישׁ עַל-עַם לֹא-יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם-לְחֶרְפָּה.“ (ישעיהו ל, פסוק ה)
- ”לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי.“ (ירמיהו כ, פסוק יח)
- ”עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה-בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.“ (מיכה א, פסוק יא)
- ”יָשׁוּבוּ עַל-עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח.“ (תהלים ע, פסוק ד)
- לשון חז"ל [הלכה] אחד מחמישה תשלומים במקרה של חבלה ונזק באדם
- נזק צער ריפוי שבת ובושת (ירושלמי בבא קמא ח)
- בושת הכל לפי המבייש והמתבייש (משנה בבא קמא ח א)
גיזרון
[עריכה]- באוגריתית bṯt (בתֿת) במשמעות "בושה", וכן "אשת-רוע, מכשפה", ואכדית bāštu או būštu במשמעות "בושה".[1]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- מנקדי המקרא ניקדו לגנאי שמות אלים כנעניים על משקל בֹּשֶת, כגון עַשְׁתֹּרֶת (במקור נהגה "עַשְׁתָּרְתּ") ומֹלֶךְ. את שם האלוהות בעל צנזרו והחליפו ב"בֹשת" בשמות פרטיים; כך אִישׁ־בֹּשֶׁת בשמואל הוא אֶשְׁבָּעַל בדברי הימים ו־ ”אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כא) הוא ”אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבַּעַל“ (שופטים ט, פסוק א). בדומה, נראה שהניקוד "כִּיוּן" בעמוס ה' כ"ו הוא שיבוש על יסוד ניקוד המלה שקוץ.[2]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: shame
סימוכין
[עריכה]- "בּשֶׁת", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1322)
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 250: bṯt
- ↑ ערך "כיון", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ד' (כבד–מלחתה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 103