כלימה
 |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
- לשון המקרא השפלה, קלון
- ”כִּי-עָלֶיךָ נָשָׂאתִי חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָנָי“ (תהלים סט, פסוק ח)
- ”בֹּשְׁנוּ כִּי-שָׁמַעְנוּ חֶרְפָּה כִּסְּתָה כְלִמָּה פָּנֵינוּ כִּי בָּאוּ זָרִים עַל-מִקְדְּשֵׁי בֵּית יְהוָה“ (ירמיהו נא, פסוק נא)
- ”לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן“ (יחזקאל טז, פסוק נד)
גזרון
[עריכה]- מצוי במקרא, ברבים ”כְלִמּוּת“ (ירמיהו כג, פסוק מ).
- סורית-ארמית "קלמא" ܩܠܡܐ בהוראת כנה, פרזיט. השוו, בערבית "קמלא" قَمْلَة בהוראת "פרזיט".
- באכדית - כֻלְמָשִתֻם kul-ma-šhi-tum היה אחד מכינוייה של הזונה [1]. בעולם העתיק סימן ההיכר עבור צרכני-הזנות ל"אשה עובדת", היה מנהג כיסוי פניה,למחצה . ראו מעשי יהודה ותמר - ”יִּרְאֶהָ יְהוּדָה, וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה, פָּנֶיהָ.“ (בראשית לח, פסוק טו) . הרמב"ן מוסר: "כי דרך הזונה לשבת בפתח עיניים מעולפת הצעיף, מכסה קצת השער וקצת הפנים, ומשֹקרת בעיניים ושפתים ומגלה הגרון והצואר"[2].