נכש

נִכֵּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ניכש
שורש וגזרה	נ־כ־ש א, גזרת חפ"נ
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל עָקַר עֲשָׂבִים שׁוֹטִים הַפּוֹגְעִים וּמַפְרִיעִים לְצִמְחֵי תַּרְבּוּת.

   • " המקבל שדה מחברו, ולא רצה לְנַכֵּשׁ..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ט')
   • "וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לְנַכֵּשׁ" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת כלאיים, דף ז', פרק ב')
   • "פועלין שהיו מְנַכְּשִׁין בשדה ומעדרין בשדה..." (תוספתא, סדר זרעים, מסכת מעשרות, פרק ב')
   • "ואם נִכֵּשׁ או כיסַּח- אומרין לו, עקור את הכול חוץ ממין אחד" (משנה, סדר זרעים, מסכת כלאיים, פרק ב')

גזרון

• שורש נ-כ-ש מופיע בכתב עברי רק בסמוך לתקופת לשון חז"ל, יתכן שהוראת המילה בבסיסה הוא היכה, כמו הכיש שגזרוה^{[דרוש מקור]} כנראה משורש נ-ק-ש המצוי במקרא במשמעויות של הרג,רצח,התנקשות.
• בערבית "נַקָּשַׁה" - نقش בהוראת לחלץ, לשלוף, להוציא, לגרד, לאסוף.^{[דרושה הבהרה]}
• בכתובות המלכותיים החקוקים באותיות אכדיות של תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כפועל התיבה , "nakāsu", הגייה:נַקַאֲשִוּ , בכתב חקוק -"a-kis-ma", בהוראת - "לקצץ","לברא" .

נגזרות

• ניכוש
• מכוש

תרגום

• אנגלית: to uproot‏‏‏‏

ראו גם

• עקר
• עזק
• עדר
• הכיש

נֻכַּשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נוכש
שורש וגזרה	נ־כ־ש א, גזרת חפ"נ
בניין	פֻּעַל

1. נֶעְקְרוּ מִמֶּנּוּ הָעֲשָׂבִים הַשּׁוֹטִים, נֻקָּה מֵעֵשֶׂב רַע.

   • האיכר שמכר את שדהו לאיכר אחר, מכר לו אותו מנוכש לחלוטין ומוכשר לזריעה.

תרגום

• אנגלית: to be uprooted‏‏‏‏

ראו גם

• נעקר
• נעדר
• התנכש