הדביר

הִדְבִּיר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הדביר
שורש וגזרה	ד־ב־ר ב, גזרת השלמים
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הכניע, השמיד, חיסל.

   • ”יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ; וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ.“ (תהלים מז, פסוק ד)
   • הרופאים הצליחו להדביר את המגפה בעיר.
   • החקלאי ריסס את שדהו בכדי להדביר את המזיקים.

נגזרות

• הדברה

מילים נרדפות

• הצמית

תרגום

• אנגלית: exterminate‏, subdue‏‏‏‏‏