בכא

בָּכָא

לשון המקרא (משמעות משוערת) עוזרר קוצני (תפוח-בר)
- ”וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק כד)
- ”וַיִּשְׁאַל עוֹד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִים“ (דברי הימים א׳ יד, פסוק יד)
- רב אמר כולהון מין אחד מתני' פליגא על רב דתני אף הבכיים,בשוקי של ציפורי היו מרכיבין קרוסטמלין על גבי אגס /(תלמוד ירושלמי, כלאים א' משנה ד')
- ואת התאנים ואת והבכאים מעך כולם ולקטם / (מגילת 4ק.284א,שורה 4,מגילות מדבר יהודה)
- אלה הבכאים הם עצים אשר יאכלהו העלה שלהם התולעת שיצא מהם השש / (מתוך: פירוש לתהלים, שנת הוצאה: 1024)

המילה מופיעה 3 פעמים בלבד במקרא בהקשר זה ובצורת רבים ויש קושרים לבָּכָא ב שמופיע פעם אחת במקרא. בן יהודה מפרש במילונו את המילה בכאים: מין מעץ-תות ומתרגם לאנגלית: (mullbery-tree) (שאינו נזכר בשמו במקרא, אך התות עצמו נזכר בספרות החיצונית בספר אחיקר החכם), המקביל לימי הבית הראשון. תרגום השבעים מפרש "בכאים" בתיבה שהגייתה: אַפִּיוס (ἄπιος) בהוראת: עצי-אגסים,וגם כסוג של הצמח 'הקוצני הקרוי חלבלוב.

אילנות ובהם תותים כמו עמק הבכא. אמר ריב"ג: יש מי שפירש בו התותים. וכן פרחון: אילנות הנקראים תותים. וכן רד"ק בפרושו: פירשו בהם האילנות הנקראים בדברי רז"ל תותים.
על הבכאים דרש ר' ברכיה בי רבי: "שכולם מליאים קוצים מראשיהם"

לשון המקרא (משמעות משוערת) שם כולל למיני אילנות קוצניים כדוגמת העוזרר
- ”עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה“ (תהלים פד, פסוק ז)
- רב לך שבת בעמק הבכא (לכה דודי)

המילה מופיעה בצורת יחיד פעם אחת במקרא וכחלק מהצירוף עמק הבכא. משמעותה וגיזרונה נתונה לפרשנות יש קושרים עם בָּכָא א -בְּכָאִים.
בערבית עלא בכתי במשמעות מזלי הרע^{[דרושה הבהרה]}.