תות

תּוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תות
הגייה*	tut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ תּוּתִים

תותים שונים. בתמונה – תות שדה, תות עץ, פטל, ואוכמניות.

1. [עממי] שם כוללני לכל סוגי התותים. מתת משפחות הורדאים ומהסוג תות.

   • אני אוהב לאכול תותים.

2. לשון חז"ל עץ תרבות מהסוג הבוטני תות (Morus); בארץ ישראל נפוצים שני מינים, תות שחור ותות לבן^[1] וזני כלאיים שלהם.

   • "[…] נותנים קיסם של תות ושברי זכוכית בקדרה בשביל שתתבשל מהרה וחכמים אוסרים בשברי זכוכית מפני הסכנה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סז, עמוד ב)
   • מגדלי תולעי משי מאכילים את הזחלים בעלי תות.

3. לשון חז"ל פרי של העץ (2).

   • "ר' נחמיה אומר: לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט בין הערבים" (תוספתא, מסכת תרומות, פרק ד, סימן ה)

4. בוטניקה פרי מקובץ דמוי ענבה מורכב ממספר רב של אגוזיות שיש להן מעטה בשרני.

גיזרון

• בלשון חז"ל, שם העץ ופריו; ממקור פרסי או הודי.
• בארמית: תּוּתָא; בערבית: תּוּתּ تُوت.

צירופים

• תות בננה
• תות בר
• תות גינה
• תות עץ
• תות שדה

תרגום

• אנגלית:
  1. berry‏‏‏‏‏
  2. mulberry tree‏‏‏‏‏
  3. mulberry‏‏‏‏‏
• ערבית: توتة‏‏‏‏‏ (הגיה: תוּתַה)

ראו גם

• אסנה
• אוכמנית
• דומדמנית
• חמוצית
• ענבה
• פטל

הערות שוליים

1. ↑  נראה שהתות בתלמוד הוא התות השחור, לפי האזכורים שם: "ומאימתיי פירות חייבין במעשרות: התאנים, משיבחילו. הענבים והאובשים, משיבאישו. האוג והתותים, משיאדימו; וכל האדומים, משיאדימו" (משנה, מסכת מעשרות, פרק א, משנה ב). התות הלבן מקורו בסין והובא מאוחר יותר.