נבך
נֵבֶךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נבך |
| הגייה* | nevekh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ב־ך |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ נִבְכֵי־ |
- מקום סגור ללא מוצא, מקום נסתר מן העין.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. רק בצורת רבים (נְבָכִים) נסמך.
- השורש נראה נ־ב־ך אך מילים קרובות בשורש ב־ו־ך