בית סהר

בֵּית סֹהַר[עריכה]

לשון המקרא מקום סגור בו מוחזקים עבריינים בעקבות מעצרם, לעתים תוך כדי ריצוי עונשם.
- ”וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־בֵּית הַסֹּהַר – מְקוֹם, אֲשֶׁר־אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים; וַיְהִי־שָׁם, בְּבֵית הַסֹּהַר.“ (בראשית לט, פסוק כ)
- ”קבל ר' מלך מאת הממשלה לבנות בית־סוהר בעיר טראסקון, אחת מערי השׂדה אשר בנפת בית־חורון“ (מעלות ומורדות, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- "אדוני השופט, אדוני השופט, / זאת האמת וכל האמת! / אז למה אתה לי בית סוהר רושם? / אינני אשם, אינני אשם." (אדוני השופט, מאת חיים חפר)

המילה מופיעה במקרא 8 פעמים, אם כי אך ורק בהקשר יוסף (בראשית, פרקים לט, מ).
שד"ל (בראשית לט,כ) שיער שמקור המילה ממצרית.
יש שגזרו מהשורש ס־ה־ר, שמשמעו עיגול או היקף [ומקורו כנראה מאכדית]. ונקרא כך מצד צורתו העגולה, שהיה בור בקרקע (השווה בראשית מא, יד), או מצד שהוא סגור ומוקף [בדומה ל"סַהַר", שבלשון חז"ל מושאל למכלאת צאן ובקר].^[1]

ערך בוויקיפדיה: בית סוהר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי סוהר

↑ רש"ר הירש, בראשית לט, כ. הואיל משה (שם) ביאר שנקרא כך משום שהוא "בית שיש בו חלון עגול קטן כמו ירח".