ענש

עָנַשׁ

נתן גמול רע בתמורה למעשה רע
- גַּם עָנֹשׁ לַצַּדִיק לֹא טוֹב
- וענשו אותו מאה כסף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עונש
הגייה^*	onesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־נ־שׁ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ עֳנָשִׁים; עֹנֶשׁ־, ר׳ עָנְשֵׁי־; כ׳ עָנְשִׁי

גמול שלילי על חטא או על עברה.
- "אמר ליה למידין עונש מעונש ואין למידין עונש מפטור" (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ה, דף לב, טור ב)
- "שמשון בעיניו מרד... אף הוא בעיניו לקה... רבי אומר תחלת קלקלתו בעזה היתה אף עונשו לא היתה אלא בעזה" (תוספתא, מסכת סוטה, פרק ג, הלכה טו)
- "גְּדָל חֵמָה נֹשֵׂא עֹנֶשׁ כִּי אִם תַּצִּיל וְעוֹד תּוֹסִף" (משלי יט, יט)
בהשאלה: דבר כפוי ולא נעים שקשה לסבול.
- "איזו עונש זה לעמוד בפקק התנועה הזה!"

הצירוף המקראי ”יֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙“ (עמוס ב, פסוק ח) מילולית בהוראת 'יינו של המוענש', לפיכך 'יין-ענושים' הוא יין שחולט מן החייב כקנס על חוב.
במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'מַעַנַשׁ' ma-a-naš, בהוראת 'צרה' ^[1] .

ערך בוויקיפדיה: ענישה

השורש ע־נ־ש הוא שורש מגזרת השלמים.

(פ"ג)