מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בֵּית הַפְּקֻדּוֹת
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בית הפקודות |
| הגייה* | bet hapkudot |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צרף |
| נטיות | ר׳ בָּתֵּי הַפְּקֻדּוֹת |
- לשון המקרא מקום שבו נמצאים אנשים שכלאו אותם.
- "וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בְּבֵית [קרי: בֵּית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ." (ירמיהו נב יא)
- ”דָּרֵי אֲדָמָה הַבְּנוּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת / תַּתִּיכֶם כֶּחָלָב וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵם בְּבֵית הַפְּקֻדּוֹת".“ (צדקיהו בבית הפקדות, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- מקור המילה במקרא. אחת ממשמעויות המילה פְּקֻדָּה במקרא היא זקיף, שומר.
ערך בוויקיפדיה: בית סוהר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי סוהר