מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
בֵּית הַפְּקֻדּוֹת
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | בית הפקודות |
הגייה* | bet hapkudot |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צרף |
נטיות | ר׳ בָּתֵּי הַפְּקֻדּוֹת |
- לשון המקרא מקום שבו נמצאים אנשים שכלאו אותם.
- "וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בְּבֵית [קרי: בֵּית] הַפְּקֻדֹּת עַד יוֹם מוֹתוֹ." (ירמיהו נב יא)
- ”דָּרֵי אֲדָמָה הַבְּנוּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת / תַּתִּיכֶם כֶּחָלָב וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵם בְּבֵית הַפְּקֻדּוֹת".“ (צדקיהו בבית הפקדות, מאת י"ל גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- מקור המילה במקרא. אחת ממשמעויות המילה פְּקֻדָּה במקרא היא זקיף, שומר.