”מוכח כי בר מינן זה לא היה אחד מקטלי קני באגמא, אלא אדם חשוב, טפסר, גובה מסים, ואולי גם ראש קהל, ר"ל בנקיר, כי רק אנשים כאלה יכולים להרשות לעצמם את העונג להיקבר בארונות ובצעצועים כאלה.“ (בּיבּל – בבל, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): מלאך.
"טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ: לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה" (ביאור:הגדה של פסח - כי לו נאה)
1. המילה מופיעה פעמיים בלבד בתנ"ך[1]. משומרית: 𒁾𒊬 (dub.sar) - סופר, לבלר. בדומה למילים שומריות אחרות, גם מילה זו התגלגלה לעברית מאכדית: 𒌅𒌒𒊭𒊒 (ṭupšarru).
4. אטימולוגיה עממית לפיה המילה היא הלחם של "טיפש" ו"שר", כשהמילה "שר" משמשת בהשאלה למשמעות של "מבוגר" (שר במלוכה - גדול בהיררכייה המלכותית; שר בגיל - גדול בשנים).
ערך בוויקיפדיה: טבלה השוואתית של דרגות בשרותי הביטחון וההצלה